רע"א 1949/16 מ.ש. מוצרי אלומיניום בע"מ נ' דוד רחמים ואח'

1.        בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ר' יעקובי) מיום 14.2.2016 בת.א (ירושלים) 2212/08, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת-התובעת להורות למשיבים-הנתבעים להגיש הודעה לצד שלישי, לאריה חברה לביטוח בע"מ.

רקע

2. הורתו של ההליך דנן ב"אסון ורסאי", אשר ארע בליל 24.5.2001, ב"אולמי ורסאי", בדרך בית לחם 150 בירושלים. במהלך חתונה שנערכה במקום, קרסה לפתע רצפת אולם האירועים והביאה להתמוטטות הבניין כולו. הארוע גבה את חייהם של 23 אנשים, והביא לפציעת רבים אחרים ולנזקים קשים לרכוש. המבקשת ניהלה מפעל לביצוע והתקנת עבודות אלומיניום בקומות הקרקע והמרתף של הבניין. עם התמוטטותו, נהרס מפעלה כליל, על תכולתו, והיא נאלצה להעביר את עסקיה למקום אחר.

3. באותה תקופה היתה המבקשת מבוטחת בפוליסת ביטוח שהוצאה על-ידי אריה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "אריה"). בשנת 2002 הגישה המבקשת בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעה לתשלום תגמולי ביטוח נגד אריה (ת"א (ת"א) 1298/02). לימים אוחדה תביעה זו עם תביעה שהתנהלה בבית המשפט המחוזי בירושלים, שאותה הגישו קרבנות האירוע נגד גורמים רבים שנשאו לטענתם באחריות להתרחשותו (ת"א (ירושלים) 6012/04). עם זאת, הוסכם כי שאלת הכיסוי הביטוחי ביחס למבקשת תתנהל בנפרד. טענותיה של המבקשת לזכאותה לקבלת תגמולי הביטוח התמקדו בסעיף בפוליסה שכותרתו "שקיעת קרקע", אשר לטענתה כלל גם אפשרות של התמוטטות המבנה. דא עקא, בבית המשפט המחוזי התקבלה דווקא טענתה של אריה, לפיה פרשנותו הסבירה של הסעיף האמור בפוליסה איננה מאפשרת את סיווגו של האירוע כמקרה ביטוח המחויב בפיצוי, ולפיכך נדחתה תביעת המבקשת (פסק דין חלקי מיום 29.11.2010 (השופט מ' סובל)). ביום 21.8.2013 דחה בית משפט זה את ערעור המבקשת על פסק הדין (ע"א 453/11 מ.ש. אלומיניום בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ).

4. בין לבין, עוד בטרם ניתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתביעת המבקשת נגד אריה, הגישה המבקשת בשנת 2008 תביעה כספית נוספת נגד המשיבים (ת.א (ירושלים) 2212/08), סוכן הביטוח וסוכנות הביטוח אשר היו אחראים להוצאת פוליסת הביטוח. בתביעתה טענה המבקשת כי המשיבים חטאו והתרשלו כלפיה בכך שהפוליסה, אשר תיווכו בהשגתה, אינה מעניקה לה כיסוי ביטוחי נאות. מנגד טענו המשיבים, כי לא נפל פגם בהתנהלותם, וכי במועד רכישת הפוליסה לא היתה בנמצא פוליסה המעניקה כיסוי ביטוחי לאירוע מסוג זה. המבקשת הגישה את התביעה באותו מועד על מנת להקדים את מועד ההתיישנות, ואולם הדיון בתביעה עוכב עד לתום בירור הסכסוך העיקרי בין המבקשת לבין אריה. עם דחיית ערעור המבקשת על פסק הדין, חודש הדיון בתובענה נגד המשיבים.

5. ביום 10.5.2015 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מ' סובל) באופן חלקי תביעה מקבילה לקבלת תגמולי ביטוח, שהוגשה על-ידי בעלת "אולמי ורסאי" (ת.א (ירושלים) 6199/04 טופ גן ורסאי ירושלים בע"מ נ' הראל חברה לביטוח; להלן: "התביעה המקבילה"). באותו פסק דין, שנדון באותו מותב שדן בתביעתה של המבקשת, התקבלה טענת התובעת דהתם, לפיה ארוע של התמוטטות מבנה נכלל בכיסוי הביטוחי, גם בהעדר סיכון עצמאי מכוסה של התמוטטות מבנה, מאחר וזו נגרמה עקב התגשמות של סיכון ה"התפוצצות" המכוסה בפוליסה. יצוין, כי סעיף דומה היה קיים גם בפוליסת הביטוח שהוצאה למבקשת על-ידי אריה. בפסק הדין האמור התייחס השופט סובל להבדלים שבין פסקי הדין, ולתוצאה ההפוכה שנתקבלה בכל אחד מהם, לכאורה בניגוד לתחושת הצדק. תוצאה זו נומקה על-ידי בית המשפט בכך שמדובר במקרים שאינם זהים מבחינה עובדתית, ובכך שבתביעה המקבילה, בניגוד לתביעת המבקשת, הובאו ראיות פוזיטיביות באשר לסיבת התמוטטות הבניין. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי בתביעת המבקשת לא נטען כי התגשם סיכון ההתפוצצות וכי הדבר מצדיק את קבלת התביעה, אלא דווקא להיפך – בכתב התביעה שהגישה המבקשת תואר סיכון זה כדוגמה לסיכון שאינו מכסה את האירוע.

6. עם קבלת התביעה ביקשו המשיבים לתקן את כתב ההגנה מטעמם, ולהוסיף טענה חילופית, לפיה הפוליסה שהוצאה בתיווכם מעניקה בפועל כיסוי ביטוחי למבקשת. המשיבים גם צירפו לראיותיהם חוות דעת הנדסיות המעגנות, לטענת המבקשת, את הטענה כי התמוטטות המבנה נגרמה דווקא כתוצאה מהתפוצצות. לטענת המשיבה, מדובר בתפנית דרמטית בעמדת המשיבים, שנעשתה כתוצאה מפסק הדין שניתן בתביעה המקבילה, לאחר שבעמדתם המקורית גרסו כי לא היתה בהישג יד פוליסת ביטוח כלשהי אשר תעניק כיסוי למקרה כגון זה שהתרחש. חרף התנגדות המשיבה, קיבל בית המשפט המחוזי ביום 1.7.2015 את הבקשה, וכתב ההגנה תוקן כמבוקש. על החלטה זו לא הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור, וזו הפכה חלוטה.