רע"א 19341-06-15 אליאס אליאסף נ' כהן ואח'

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום מיום 6.2.14 (כב' השופט אלכסנדר רון), לפיה הורה על פירוק שיתוף בנכס שבבעלות הצדדים, גוש 30085 חלקה 108, בנין המצוי בין הרחובות שלמה מוסאיוף, ישא ברכה ורחוב הבוכרים בירושלים.

2.בהליך בבית המשפט קמא הצדדים נחלקו בדעתם בשאלת אופן פרוק השיתוף וההחלטה מושא בר"ע זו, היא בעניין דרך פרוק השיתוף בין הצדדים.

3.יצויין כי בית המשפט קמא מינה שמאי מטעמו בעניין (השמאי עירון).

4.על פי הנטען בבקשה, המבקש הציג, כפי דרישת הפסיקה ולשון החוק, מנגנון חלוקה בפועל של הזכויות, תוך הצעת פתרון לכל בעיה עתידית שתיווצר, בין השאר על דרך רישום הנכס כבית משותף. למרות שהוצעה הצעה לחלוקת המקרקעין כדרך לפרוק השיתוף, הצעה העונה להגדרת הפסיקה בהיותה "חלוקה בעין", שהיא "דרך המלך לפרוק שיתוף במקרקעין"; מכוח הוראות סעיף 39 (א) לחוק המקרקעין הקובע: "במקרקעין' הניתנים לחלוקה יהיה פרוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין", בחר בית המשפט קמא באפשרות האחרת, היינו – דרך של מימוש ומכירת כל הנכס, דבר הפוגע במבקש ובזכויותיו בנכס, תוך גרימת נזק כספי למבקש. בית המשפט קמא בחר לדחות את מתווה חלוקה שהציע המבקש כשהוא נתמך בחוות דעת שמאית, וזאת, כך על פי הנטען, תוך העלאת נימוקים שאינם רלבנטיים לשאלה שבמחלוקת בפניו; תוך שכל נימוקיו אין בהם כדי לשנות בין מתווה החלוקה בעין למתווה עליו הורה על מכירה בפועל; ותוך התעלמות מהמתווה שהוצע בפניו, שכלל הצעת חלוקה המסתמכת על שמאות השמאי מטעם בית המשפט וכן הסתמכות על חוות דעת השמאי אורן אילוז.

5.טוען אפוא המבקש, כי הציג בפני בית משפט קמא תוכנית לחלוקה בעין של הנכס: כזו המועדפת מכוח הוראות החוק; כזו המגנה על המבקש וזכויותיו; כזו המגנה על הערכים שכינה בית המשפט כ"סנטימנטליים" החשובים למבקש; כזו שאליבא דטענת המבקש אף חוסכת מיסי מקרקעין במיליוני שקלים; כזו היוצרת הפרדה פיזית של הנכס (כל האגף הדרומי), תוך חלוקת שווי בדיוק כפי חלקו היחסי של המבקש; וכזו המציעה פתרון משפטי שיגן על זכויות המשיבים והרוכשים מהם. למרות אלה נדחתה תוכנית חלוקה זו על ידי בית המשפט קמא.

6.עוד מלין המבקש כנגד ההוצאות הגבוהות שהשית עליו בית משפט קמא בסך 40,000 ש"ח בגין שני דיונים שהתקיימו: האחד, ביום 8.2.15 (שכונה על ידי בית משפט קמא הנכבד בהחלטתו "דיון הקודם"); השני, ביום 6.5.15 במהלכו נחקר השמאי. הדיון מיום 8.2.15 היה למעשה הדיון הראשון לאחר שניתנה חוות דעתו של השמאי עירון, במהלכו נקבעו גדרי המחלוקת ונקבעה ישיבה לחקירת השמאי ליום 6.5.15.

7.מכאן הבקשה למתן רשות ערעור.

8.בר"ע זו מוגשת אפוא בעניין קביעת בית משפט קמא את דרך פרוק השיתוף שבין הצדדים. לאחר שעיינתי בבקשה וכן בהחלטה מושא הבר"ע ברי שאם לא יינתן למבקש במקרה דנן להשיג כעת על ההחלטה כי אז עלול להיגרם לו ממנה נזק בלתי הפיך. מדובר בהחלטה מהותית שהמקום הראוי והטבעי להשיג עליה הוא בשלב זה דווקא. המתנה לסיום ההליכים עלולה להביא למצב שלא ניתן יהיה לתקנו בערעור. נהיר לכאורה כי ההחלטה מושא הבקשה משפיעה באופן ממשי על זכויות המבקש במקרקעין וקיים סיכון כי על החלטת בית משפט קמא לא יהא טעם בערעור עם סיום ההליך בבית משפט קמא (ככל שהנכס ימומש ויימכר לצד שלישי ולא ניתן יהיה "להשיב את הגלגל לאחור"). השפעת החלטת בית משפט קמא מושא בקשה זו היא קריטית להליך כולו. במקרה כזה, יש משקל נוסף לשאלה האם יש מקום למתן רשות הערעור.

9.לכתחילה, נטיתי לבקש תגובה ולהחליט בבקשה לאחר קבלת תגובות. דא עקא, במקרה בו הבקשה למתן רשות ערעור תתקבל, המותב הרלוונטי הוא מותב תלתא. לפי קביעת בית המשפט העליון אך לאחרונה, אף שניתן לכאורה להותיר מתן ההחלטה ליתן רשות ערעור בידי דן יחיד ולהורות על קיום הדיון בערעור עצמו בפני מותב תלתא, "מקובל במצבים אלה, כאשר דן יחיד סבור שיש לשקול מתן רשות ערעור, להותיר גם את ההחלטה בבקשת רשות הערעור לכלל חברי ההרכב" (רע"א 5797/14 ‏יוסף דוד נ' אליצור אהרון (14.5.15), כב' השופט זילברטל, אליו הצטרפו כב' הנשיאה נאור וכב' השופט ג'ובראן).

10.פועל יוצא מן האמור הוא, כי ראוי שגם הדיון בבקשת רשות הערעור יתקיים בפני מותב תלתא השומע ערעורים אזרחיים.

המזכירות מתבקשת אפוא לפעול בהתאם לאמור בסיפא להחלטתי.

אין צו להוצאות. העירבון שהופקד, ככל שהופקד, יעמוד בתקפו עד להחלטה אחרת.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ה, 28 יוני 2015, בהעדר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: