רע"א 18996-07-14 זילבר ואח' נ' נטר ואח'

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט השלום בתל אביב, שש במספר, שניתנו כולן ביום 3/7/14.

רקע והליכים קודמים

1.המבקשים והמשיב 1 (להלן: "המשיב") הינם הבעלים, במושאע, של חלקה 32 בגוש 6927 ששטחה 184 מ"ר, המצוייה בשכונת נווה צדק בתל אביב – עליה בנוי מבנה בן קומה אחת (להלן: "הנכס" או "המקרקעין").

כל אחד מהמבקשים הינו הבעלים של 1/9 מהנכס ואילו המשיב הינו הבעלים של 7/9 בנכס.

2.בתאריך 14/1/13 הגיש המשיב תביעה לבית משפט השלום, בת"א 26546-01-13, במסגרתהּ עתר להורות על פירוק השיתוף בנכס בדרך של מכירתו לאחד מן השותפים, באמצעות התמחרות פנימית (להלן: "תביעת הפירוק").

3.בפסק הדין מיום 3/10/13 נעתר בית משפט השלום (כבוד השופט י. קורן) לתביעת הפירוק, והורה על פירוק השיתוף במקרקעין בדרך מכירתם למרבה במחיר באמצעות מכרז פומבי, תוך מתן זכות סירוב ראשונה לכל אחד מהבעלים (להלן: "פסק הדין").

לצורך מימוש פסק הדין, בדרך האמורה, מינה בית המשפט קמא את המשיב 2, עוה"ד יורם וסרצוג, ככונס נכסים (להלן: "כונס הנכסים" או "הכונס").

לצדדים ניתנה האפשרות להגיש לכונס חוות דעת מטעמם באשר לשוויו של הנכס, אשר נישום על ידי מומחה בית המשפט – השמאי גיא שרת – בסך 4,080,000 ₪, נכון ליום 29/9/13 (להלן: "שומת מומחה בית המשפט").

4.המבקשים לא מימשו את זכותם להגיש חוות דעת מטעמם באשר לשוויו של הנכס. תחת זאת, הגישו האחרונים בקשת רשות ערעור על פסק הדין, לבית המשפט המחוזי (להלן: "הבר"ע הקודמת" או "הערעור").

עיקר טענות המבקשים בבר"ע הקודמת נסובו על כך שפסק הדין ניתן בלא שנתקיים הליך הוכחות כדבעי, כמתחייב מהדין, ובשל כך שזכויות המבקש 2 טרם נרשמו בספרי המקרקעין – עובדה השוללת, כך נטען, את סמכות בית המשפט להורות על פירוק השיתוף בנכס.

עוד נטען על ידי המבקשים, כי שומת מומחה בית המשפט נגועה בתרמית, וכי קיים חשש ממשי שהנכס יימכר במחיר נמוך מערכו הריאלי, שכן השומה אינה משקפת את מחירו הנכון של הנכס.

5.נוכח טענות המבקשים באשר לשוויו של הנכס, ולאור טענותיהם באשר לאמינות שומת מומחה בית המשפט, ניאות בית המשפט שלערעור (כבוד השופטת לבהר-שרון) ליתן למבקשים אורכה בת 60 יום להגיש חוות דעת מטעמם.

דא עקא, שהמבקשים לא ניצלו האורכה שניתנה להם ולא הגישו חוות דעת מטעמם. תחת זאת הגישה המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") בקשות חוזרות ונשנות, המכוונות כנגד שומת מומחה בית המשפט.