רע"א 18403-01-15 לוי ואח' נ' לוי ואח'

1.בפניי בקשת רשות ערעור המופנית כנגד החלטת בימ"ש קמא (כב' השופטת א. אבו אסעד, בימ"ש השלום בטבריה) מיום 18/12/2014, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים למתן פסק דין/פסק דין חלקי, בתובענה המתבררת בפני בימ"ש קמא וכן למחיקת תצהיר עדותו הראשית של עד מטעם המשיב מס' 2 – מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "ההחלטה").

2.לאחר עיון ובחינה אני רואה לדחות את הבקשה, זאת ללא צורך בקבלת תגובה.

3.על אף שהעמקתי בבקשה שבפניי והאוחזת כשלעצמה חמישה עשר עמודי טיעון, לא מצאתי בה כל נימוק ממשי המצדיק התערבות כל שהיא בהחלטתו המנומקת והנכונה של בימ"ש קמא, זאת בוודאי שעה שעסקינן בבקשת רשות ערעור, המוגשת טרם הסתיים והוכרע ההליך העיקרי.

4.על רקע מעמדם של המבקשים (כמשיבים להליך העיקרי), כמו גם משעסקינן בבקשה עפ"י פקודת הביזיון ובהתייחס לפסק דין משנת 1984, על הברורים והשאלות העובדתיות הזקוקות לבירור בהליך העיקרי, לרבות בהקשר להתפתחויות הנוגעות לו או המאוחרות לנתינתו ,לא היה אכן כל מקום כי בימ"ש קמא, במסגרת שיקול הדעת הנתון לו, ייעתר לבקשת המבקשים.

להוסיף כי שיקול הדעת האמור, הנתון לבימ"ש קמא, הינו שיקול דעת רחב הנוגע לדרך ניהול ההליך שבפניו, כאשר ערכאת הערעור תמנע מלהתערב בו אלא במקרים חריגים ביותר, שענייננו אינו נמנה ביניהם.

5.הוא הדין לדחיית בקשת המבקשים למחיקת תצהירו של מר ברקן. לכאורה מר ברקן הינו עובד רשות ציבורית המוסר עדותו בין השאר על בסיס מסמכים המצויים בתיק הרשות. בהנחה לפיה העד לא היה עובד הרשות בזמן נתון, או לא נכח בעת בו נערך מסמך זה או אחר, אין כשלעצמה להצדיק את מחיקת תצהירו.

על כל פנים, המקום לברר ולהכריע פרטנית באשר למשקל או קבילות סעיף זה או אחר בתצהירי העד, הוא במסגרת סיכומי הצדדים עובר למתן פסק הדין.

6.לאור התוצאה ודרך ההתנהלות ועל אף שלא נדרשתי לתגובת מי מהמשיבים, אני מחייב את המבקשים, יחד ולחוד, בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 2,000 ₪.

7.המזכירות תודיע.