רע"א 1812/15 פלוני ו-108 אח' ואח' נגד הרשות לניירות ערך ואח'

           בקשת רשות ערעור על מספר החלטות ביניים שניתנו ביום 24.2.2015 על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט י' פרגו) בת"א 27603-12-11.

רקע

1. המבקשים הם התובעים בארבע תביעות נזיקין, שהדיון בהן אוחד, שהוגשו נגד הרשות לניירות ערך, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר (להלן: המשיבים) בגין נזקי הונאה ומרמה שנגרמו להם על-ידי ג.ל. (להלן: ל.) בעודו אסיר משוחרר ברישיון. בסך הכל מדובר בכ-570 תובעים בארבעת ההליכים. בתביעתם, מייחסים המבקשים למשיבים מחדלי פיקוח בגינם לא נמנעה ההונאה שגרמה לנזקיהם.

          כעולה מהבקשה, לאחר שתי ישיבות קדם משפט בתיק, הוחלט ביום 16.9.2013 כי ההכרעה בסוגיית העיון במסמכי המשיבים תועבר לידי מותב אחר. בתקופה שחלפה מאז, התקיימו כמה דיונים בסוגיה בפני כב' סגן הנשיא ע' מודריק, אך עד למועד הגשת הבקשה טרם ניתנה החלטה בעניין. ביום 13.3.2015 הודיעו המבקשים כי ביום 11.3.2015 ניתנה ההחלטה בסוגיה האמורה, כך שאין עוד בפיהם טענה הנוגעת לעובדת אי מתן ההחלטה.

          ביום 14.12.2014 החליט בית משפט קמא כי שמיעת ההוכחות בתיק תחל ביום 26.4.2015, ותימשך באופן רציף, כך שבשלושת הימים הראשונים תישמע פרשת התביעה ובשלושת הימים הנוספים תישמע פרשת ההגנה. עוד הוחלט על שריון ארבעה מועדים נוספים, אך הובהר כי על הצדדים למצות את הבאת ראיותיהם במסגרת המועדים שהוקצבו לכך. בית המשפט הוסיף כי העדויות הראשיות תישמענה בבית המשפט ללא תצהירי עדות ראשית, למעט חוות דעת של מומחים, וכי על המבקשים להגיש את תיק המוצגים שלהם עד ליום 1.3.2015 ועל המשיבים לעשות כן עד ליום 1.4.2015.

          הצדדים הגישו בקשה מוסכמת לקיום ישיבת קדם-משפט נוספת קודם לתחילת שלב ההוכחות ולדחיית המועדים שנקבעו לשמיעתן. בית משפט קמא נעתר לבקשה לקיים ישיבה מקדימה נוספת, אשר נקבעה ליום 24.2.2015, אך הותיר את המועדים שנקבעו על כנם.

2. בישיבה מיום 24.2.2015 נדחתה בקשת המבקשים לפיצול הדיון בתביעותיהם כך שתתברר תחילה שאלת האחריות, ורק לאחר מכן שאלת הנזק; נקבע כי על כל התובעים להעיד, ונדחתה בקשת המבקשים לדחות את מועד תחילת שמיעת ההוכחות.

3. בנוסף, התייחס בית משפט קמא לפסק הדין שניתן בבית משפט זה בערעור שהגישו חלק מהמבקשים על ההחלטה למחוק את תביעותיהם בשל היעדר עילה (ע"א 4858/07 חביץ' נ' מדינת ישראל(5.2.2009); להלן: ע"א 4858/07). בע"א 4858/07 נקבע, בין היתר, כי:

"בכתב התביעה המתוקן יש צורך לנקוב במידת האפשר, במועד בו הוגשה לראשונה התלונה למשטרה. האירועים שקדמו להגשת תלונה אינם מבססים, כשלעצמם, עילה נגד המדינה. על כן, אותם מערערים ששילמו כספים לפני הגשת תלונה לא יבואו בגדר התובעים בכתב התביעה המתוקן".