סויסה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופט אבישי רובס) מיום 1.3.17, לפיה דחה את הבקשה להארכת מועד להגשת הודעה לצד ג' כנגד מגדל חברה לביטוח בע"מ, שלא צורפה כצד לבקשה בבית המשפט קמא או בבית משפט זה, בהעדר נימוק כלשהוא להארכת מועד. הבקשה הוגשה בהסכמת התובעת, שהיא כאמור, היחידה שצורפה לבקשה.

התביעה בבית המשפט קמא הוגשה הן כנגד המבקש והן כנגד חברת הביטוח מגדל, בספטמבר 2016. המבקש ביקש וקיבל הארכת מועד להגשת כתב הגנה, ובסופו של דבר היה עליו להגיש את כתב הגנתו עד 10.2.17, מספיק זמן לאחר שבירר את כל העובדות. הוא הגיש כתב הגנה ביום 12.2.17, ללא הודעה לצד שלישי. ביום 1.3.17, שלושה שבועות לאחר כתב ההגנה, הגיש לבית המשפט קמא בקשה בטענה שיש צורך בבירור עובדתי מעמיק, אך הוא סבור שיש לו עילה כנגד חברת הביטוח וסוכנות הביטוח, ולאור השלב המקדמי בו מצויה התביעה וטענתו שלא יגרם נזק למי מהצדדים, ביקש הארכת מועד של 45 ימים להגשת הודעה לצד ג', בהסכמת התובעת.

נימוקה של ההחלטה היה שהבקשה אינה מעלה נימוק כלשהוא להארכת מועד, וממילא אין מקום לארכות נוספות. בבקשה לרשות ערעור (המתוקנת, לאחר שנדחתה בקשה להבאת ראיות נוספות בערעור) טען המבקש טענות, לרבות טענות עובדתיות, שלא טען בפני בית המשפט קמא.

בקשה להארכת מועד לשליחת הודעת צד ג' נופלת במובהק בגדרי סעיף 1(2) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 המורה כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה בבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק, למעט החלטה שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך". די בכך כדי להידחות את הבקשה על הסף (רע"א 44/14 ‏צומן נ' עיני, פסקה 8 (18.2.2014); רע"א 4111/16 חמד נ' קובטי (30.5.2016)) (דברי השופט עמית ברע"א 10207/16 עזבון המנוחה סקליאר יוספה דניאל נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, תק-על 2017(1), 6279(05/02/2017)

למעלה מן המידה, אעסוק עתה בטעמים הנטענים בבקשה להארכת מועד.

אני דוחה את הטענה של המבקש, ש"אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי במקרה דנא מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מתן ארכה להארכת מועד (כך!! – ארכה להארכת מועד)". כשנדרש המבקש לפרט את הטעמים המיוחדים שאין על קיומם מחלוקת ואף לא יכולה להיות, השיב שאין צורך בטעמים מיוחדים. אכן, אפשר שאין צורך בטעמים מיוחדים, אלא רק צורך בטעמים, אך מכל מקום אין טעמים מיוחדים, ולא נכונה טענת המבקש שאין ולא יכולה להיות מחלוקת על קיומם. אין מחלוקת על אי קיומם של טעמים מיוחדים.

אני דוחה את הטענה שהסכמת התובעת היא נימוק המצדיק הארכת מועד להגשת הודעה לצד ג'. מי שעלול להפגע מהארכת מועד להגשת הודעה לצד ג' הוא צד ג', והסכמתו לא רק שלא ניתנה, אלא שהמבקש כלל לא צירף אותו כצד, לא בבקשה המקורית ולא בבקשה לרשות ערעור.

אני מקבל את הטענה שיש חשיבות בהודעה לצד ג', המעמידה זה מול זה באותו תיק את כל הצדדים הניצים. דומה, שעל כך כבר אין מחלוקת, אבל השאלה אינה אם הודעה לצד ג' חשובה, אלא אם הודעה לצד ג' המוגשת באיחור חשובה עד כדי כך שהיא מצדיקה הארכת מועד בהעדר כל נימוק אחר. הגשת הודעה לצד ג', חשובה, אינה זכות דיונית לנתבע הנתונה למימוש כאשר ירצה. נקבע לה מועד, ואחריותו של הנתבע היא להגיש אותה במועד, שאם לא כן יהיה עליו לנמק מדוע הוא זכאי להארכת מועד.

המבקש טען בבקשתו בפני בית המשפט קמא שיש לו עילה טובה להגשת הודעה לצד ג' כנגד חברת הביטוח וסוכנות הביטוח. המבקש לא פירט בבקשתו, ולא הוכיח, מה אירע בין הגשת כתב ההגנה לבין הגשת הבקשה להארכת מועד, כעבור 3 שבועות, שחידש לו את החידוש, שלא היה ידוע לו קודם לכן, בדבר העילה הטובה שבידו כלפי צד ג'. בצדק לא ראה בית המשפט קמא בנימוק זה נימוק כלל.

הנימוק העיקרי שהעלה המבקש הוא שלאור השלב המקדמי בו מצויה התביעה, לא ייגרם נזק לצדדים כתוצאה מבקשה זו. הכוונה כנראה שלא ייגרם נזק כתוצאה מהיענות לבקשה. לצורך הארכת מועד אין די בכך שלא ייגרם נזק, אלא שתהיה תועלת. בית המשפט קמא כנראה התייחס לחמישה החודשים שעברו מאז הגשת התביעה עד להגשת כתב ההגנה (באיחור) כשיקול חשוב באיתור השלב שבו נמצאת התביעה. אף אם היה מקום לקבוע אחרת אילו הובא הדבר בפני כערכאה ראשונה, מדובר בשיקול דיוני המצוי ברשות הערכאה המבררת, ואין מקום להתערב בו.