רע"א 16929-11-14 גרמזי נ' בנק הפועלים

מונחת לפני בקשת המבקש לפטור או לחילופין להפחתת סכום הערבון בתיק.

הערעור הנדון הינו בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטתו של כבוד השופט אילן דפדי מיום 1.10.14 בתיק 36119/91 במסגרתה נדחתה בקשת המערער, כי צו ההפטר שניתן לו בארה"ב יוכר בישראל, בנימוק כי ההליך בו נקט המערער אינו ההליך הנכון.

לטענת המבקש בשל מצבו הכלכלי, "הלא מזהיר", כדבריו, וסיום הליך פשיטת הרגל בעת האחרונה יקשה עליו לגייס את סכום הערבון עליו הוחלט, ואשר הועמד על סך של 10,000 ₪. אציין כי בקשת המבקש לא נתמכה בתצהיר, אך לאור תגובת המשיב הוא תמך תשובתו בתצהיר וטען כי במסגרת הליך הפש"ר הוערכו נכסיו בסך של 5,000 דולר. כמו כן בהתאם לאישור רו"ח שלו, שצורף לתשובה, הכנסותיו בשנים 2012-2014 עמדו על אפס הכנסות.

לאחר שעיינתי בבקשת המבקש תגובת המשיבה ותשובת המבקש הרי שאני נעתרת לבקשה באופן חלקי ומפחיתה את סכום הערבון.

הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).

על תכליתו של הערבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל:

"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.

ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).

כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).

תקנה 429 לתקנות מאפשרת לבעל דין לבקש לערוב בדרך אחרת להוצאות המשיב, והכרעה בבקשה זו נתונה לרשם (או למזכיר הראשי של בית המשפט) במעמד צד אחד ..."