רע"א 16888-07-15 מוסך ארתור את יצחק בע"מ נ' מתתיהו

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת א' שניידר), בת"א 8889/09,מיום 8.6.15, בגדרה צומצם היקף גילוי המסמכים שמחלוקת.

כעולה מכתב התביעה, בשנת 2002 ביצע המשיב עבור המבקש עבודות שונות, בגינן הגיש חשבוניות שלא שולמו ועל כן נאלץ להגיש תביעה. בכתב ההגנה נטען, כי המשיב אינו זכאי לתשלום מאחר שהחשבוניות אינן כשרות; כי על המבקש להוכיח שאכן ביצע את העבודות המפורטות בחשבוניות; וכי במסגרת החשבוניות נרשמו גם מספרי רכבים של קטנועים ורכבים אחרים שאינם מטופלים במוסך כלל. עיקר בניינה של המחלוקת נסוב על הדרישה לגילוי מסמכים.

ביום 5.4.15 ניתנה על ידי בית משפט קמא החלטה המורה למשיב למסור לצד שכנגד מסמכים שונים. בעקבות החלטה זו, הגיש המשיב ביום 15.4.15 לבית משפט קמא "בקשה דחופה לביטול או שינוי החלטה". ביום 8.6.15 נקבע, בין היתר, כי: "לאחר עיון בכל טענות הצדדים, ולאחר ששוכנעתי כי התקופה הרלבנטית להליך שלפנינו אכן הינה חודשים אוגוסט – ספטמבר 2002 בלבד... ההחלטה מיום 5.4.15 תצומצם כך שהמשיבה תגלה רק את תוכנם של הדיווחים שלה למע"מ לתקופה הרלוונטית... ובכך יסתיימו ההליכים המקדמיים...".

המסמכים המבוקשים הינם העתק דיווחי המע"מ לשנת 2002 של השותפות מתי יהושע, סיכה ורחיצה, ע.מ. מס' 557410107; והעתק דיווחיו של המשיב למס הכנסה לשנים 2002-2001.

לטענת המבקש, החלטת בית משפט קמא פוגעת בזכותו לקבל מסמכים רלוונטיים המצויים בידי המשיב וחיוניים לניהול ההגנה ולהוכחת התביעה שכנגד. עוד נטען, כי בית משפט קמא נתן בעבר צווים לגילוי אותם מסמכים אלא שבעקבות סירוב המשיב למסרם, והארכת ההליכים על ידו שלא לצורך, שינה בית משפט קמא את החלטתו וביטל את הצו. המבקש הוסיף וטען כי הדו"חות המוגשים למס הכנסה הם דו"חות שנתיים בלבד ואין בנמצא דו"חות חתך חודשיים. המסמכים נועדו, בין היתר, כך נטען, על מנת להוכיח את התרמית שביצע המשיב ועל כן נדרשים בגין תקופה רחבה ולא מצומצמת.

מנגד, המשיב סומך ידו על החלטת בית משפט קמא. לטענתו, התביעה והתביעה שכנגד מתוחמות לחודשיים בלבד, זאת מאחר שהתקופה שבין שנת 1996 לבין חודש יולי 2002 נדונה בהרחבה בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום ברמלה עוד בשנת 2009, ועל כן אין סיבה לדון בתקופה המבוקשת פעם נוספת.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה; ולאחר שבחנתי את החלטת בית משפט קמא מיום 8.6.15, שלא נומקה דייה, הגעתי, לא בלי היסוס, לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות ויש להותיר את החלטת בית משפט קמא על כנה.

ראשית, שאלתי את עצמי האם בהתאם לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: "צו בתי המשפט" ו/או "הצו"), עניין לנו בהחלטה שכלל איננה ניתנת לערעור ברשות, שכן המדובר בהחלטה העוסקת בגילוי מסמכים, כמפורט בסעיף 1(10) לצו בתי המשפט. על פני הדברים נראה כי בקשה זו נופלת לגדר אחד מהחריגים שכן מדובר לכאורה בבקשה לגילוי מסמך פלוני. עם זאת, בהתאם לנימוקים שיפורטו להלן, אינני נדרש לבחון את טיבה המהותי של הבקשה.

שנית, לערכאה המבררת יש שיקול דעת רחב בנושאים דיוניים לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינו, בין היתר, גילוי מסמכים, ובנושא זה אין זה נוהגה של ערכאת הערעור להתערב (רע"א 624/11 המוטרנות היוונית קתולית נ' יוסף נח'לה (15.3.11)).