רע"א 15088-08-15 צביקה ק. מחשבים בע"מ נ' מישר פרוייקטים מ.ר. בע"מ ואח'

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה מיום 8.7.15 (כב' השופט ז' ימיני) הקובעת כי על המבקשת (התובעת) להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשיבים (הנתבעים) אם תידחה התביעה בסך 15,000 ₪ בתוך 30 יום. כאמור בהחלטה, היא ניתנה בהתחשב במאזני בוחן של המבקשת ובסכום התביעה.

2.לטענת המבקשת, שגה בית משפט קמא בהחלטתו זו, מאחר שלא הייתה כל עילה או הצדקה להיעתר לה.

ככל שיש למבקשת קשיים כספיים, הרי אלה נובעים מהתנהגות המשיבים, ובמצב כגון זה קובעת הפסיקה כי אין לחייב תובע בהפקדת ערובה להוצאות.

כל טענות המשיבים לפיהן המבקשת איננה פעילה, איננה מנהלת עסק, סיכויי התביעה קלושים והחברה בקשיים - התבררו כלא נכונות בעליל. בפועל מדובר בחברה עובדת ומתפקדת, עתירת לקוחות. ואולם בשל התנהגות המשיבים נגרמו לה הפסדים.

באשר למאזן הבוחן, מעיון בו עולה כי למערערת יש הכנסות והיא עומדת בהתחייבויותיה לספקים.

גם על פי הקריטריונים שנקבעו בפסיקה בהתייחס להוראת סעיף 353א לחוק החברות תשנ"ט-1999 (להלן "חוק החברות"), מדובר בחברה שמצבה טוב, המשלמת כל הנדרש ממנה, עילת התביעה מוצקה, וע"כ לא היה מקום לחיוב המבקשת בהפקדת הערובה.

3.לטענת המשיבים (כעולה מתגובתם בבקשה לעיכוב ביצוע), המבקשת טוענת טענות סותרות: מחד גיסא - כי מדו"חות כספיים שהציגה לבימ"ש וביקשה שיוותרו חסויים מצבה קשה ויש לה הפסדים וחובות, ומאידך גיסא - כי מצבה הכספי טוב ואיתן.

מעצם סירובה של המבקשת להפקיד את הערובה עולה כי מצבה אינו טוב וקיימת סכנה כי אם תביעתה תדחה לא תוכל לשלם את ההוצאות שיפסקו. הפקדת הערובה נועדה למנוע מצב זה. הדבר עולה מתקנה 519 לתקסד"א ומסעיף 353א לחוק החברות.

ע"פ סעיף 353א הנ"ל, על המבקשת להוכיח את מצבה הכלכלי, ויכולתה לשאת בהוצאות שיפסקו, יפסקו. המבקשת לא עמדה בנטל זה. הראיות שהציגה לא גולו למשיבים ומהחלטת בימ"ש עולה כי אלה תומכים בטענה כי מצבה של המבקשת מצדיק את הטלת הערובה.

לא הוכח כי המשיבים הם אלה שגרמו למצבה הקשה של המבקשת.

דיון

4.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הבקשה לעיכוב ביצוע והתגובות לה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.