יו.מ. שווק וסחר בע"מ ואח' נ' תבל י-ם חברה בע"מ

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בת"א-יפו (כב' השופט טל חבקין) מיום 26.2.17 בת"ט 16759-10-16 ולפיה נקבע כי התנאי למתן רשות להתגונן הוא הפקדה חודשית בסך 3,000 ₪ ע"י מבקשת 1 וסך של 1,500 ₪ ע"י מבקש 2, כל אחד מהם בנפרד, בקופת ביהמ"ש.

2.רקע קצר נדרש:

א.המבקשים הגישו בחודש אוקטובר 2016 התנגדות לביצוע שטרות שניתנו להבטחת חוזה שכירות .

ב.ביום 16.1.17 התקיים בפני דיון בהתנגדות, במהלכו הוצע ע"י בימ"ש קמא כי:

"לנוכח ההלכות הנוהגות בנושא רשות להתגונן, מוצע שתינתן רשות להתגונן, אך מאחר שנטען לחוסר יכולת כלכלית, ובית המשפט שוקל לחייב בהפקדה כתנאי למתן רשות להתגונן, תוגש תוך 10 ימים בקשה הפורסת את המצב הכלכלי לפרטי פרטים, של שני המבקשים. בבקשה זו יוכלו המבקשים להוסיף טענות לגוף העניין לעניין סיכויי ההגנה. לאחר מכן תוגש תשובה, ותינתן החלטה".

לאחר שבאי כוח הצדדים קיבלו את הצעת בימ"ש קמא; הסכמת הצדדים להצעת ביהמ"ש אושרה וניתן לה תוקף של החלטה (ראה פרוטוקול דיון מיום 16.1.17).

ג.המבקשים הגישו ביום 12.2.17 בקשה שכותרתה "בקשה הפורסת את המצב הכלכלי והוספת טענות לעניין סיכויי ההגנה ובקשה למתן רשות להן ללא חיוב בהפקדה כתנאי למתן רשות להגן". ביום 23.2.17 הוגשה תגובה המשיבה. לאחר מכן, ביום 26.2.17 ניתנה ההחלטה עליה הוגשה הבר"ע שלפני.

3.החלטת בימ"ש קמא מיום 26.2.17:

בימ"ש הגיע למסקנה שיש מקום לחייב את המבקשים בהפקדה מסוימת כתנאי למתן רשות להתגונן.

בימ"ש קמא קבע כי התצהיר התומך בבר"ל כולל טענות הגנה רבות, במישור החוזי, אשר לכאורה אינן מתיישבות עם תוכן ההסכמים ונספחיהם ומעוררות שאלות. עם זאת, אין לומר שהטענות המועלות לא יקימו הגנה אם יימצאו נכונות, במיוחד טענות הקיזוז ושימוש חורג. כן צוין כי יש ליתן את הדעת גם לטענה שהפיצוי המוסכם אינו עומד ביחס סביר לנזק שניתן היה לצפות כתוצאה ישירה של ההפרה וכן לטענה לכפל פיצוי.

נקבע כי בהתאם לתשתית הראייתית שהוצגה עד עתה, גם אם אין לומר שאין סיכוי להגנה, דומה שהסיכויים אינם גבוהים למצער בקשר לדמי השכירות שלא שולמו. לכן, המבקשים התבקשו לפרט את מצבם הכלכלי כדי לבחון אם יש מקום להתנות את הרשות להתגונן בתנאים.