רע"א 14740-08-16 דראושה ואח' נ' עבד אלעאל ואח'

רקע

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט אלעד טל) מיום 23.6.16, במסגרתה נדחתה בקשתם של המבקשים, הנתבעים בבית המשפט קמא, לדחיית התביעה כנגדם על הסף מחמת התיישנות.

2. התביעה הוגשה בתאריך 11.11.13 לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כנגד משיבה 2 בלבד, מבטחת הרכב אשר בו נהג המשיב 1, התובע, בעת התאונה. בכתב התביעה לא נמסרו נסיבות כלשהן אודות קרות התאונה, אלא נטען, באופן כללי, כי התאונה אירעה שעה שהמשיב 1 נהג ברכב המבוטח על ידי המשיבה 2. מועד התאונה – 4.1.2007.

   הנתבעת הכחישה את אחריותה, אך בלא שנטען כי התאונה אירעה בשעה שהרכב היה במצב עמידה.

3. בדיון קדם משפט ראשון, הציג ב"כ משיבה 2 את תיק המשטרה וטען כי עולה ממנו שהתאונה אירעה בתחנת דלק, כאשר התובע עלה לרכבו, שילב הילוך אחורי ופגע באוטו שעמד אחריו בתוך תחנת הדלק (ראו פרוטוקול הדיון מיום 6.10.14).

   בתיק מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט ולאחר שהוגשה חוות דעתו, הגישו הצדדים תחשיבי נזק וניתנה להם ביום 1.6.15 הצעה לסיום התיק. המשיבה 2 התמהמהה במתן עמדתה והודיעה, במהלך דיון קדם משפט נוסף שהתקיים ביום 12.10.15, כי היא מבקשת לקבל פרטים אודות המקום שבו חנה רכב המשיב 1 בעת התאונה. רק ביום 7.2.16, לאחר תזכורות שנשלחו למשיבה 2, הודיעה האחרונה כי היא עומדת על הכחשת החבות והתיק נקבע לשמיעת ראיות, תוך שניתנו הוראות על הגשת תצהירי עדות ראשית.

4. בשלב זה, בתאריך 17.2.16, הגיש המשיב 1 בקשה לתיקון כתב התביעה.

   בבקשה זו, לראשונה, הועלו על הכתב נסיבות התאונה על ידי המשיב 1: