רע"א 1408-11-16 אברהם נ' דגש ואח'

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בחיפה (כב' השופטת א' דגן) בת.א 16462-03-13 מיום 7.4.2016 לפיה נדחתה בקשת המבקש לפטור אותו מיתרת אגרה שהוטלה לפי תקנה 5(ב)(7) לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז- 2007 (להלן: "תקנות האגרות"), לאחר שתביעה לנזקי גוף שהגיש כנגד המשיב מס' 1 - נדחתה.

2.לאחר עיון בבקשה על נספחיה החלטתי שאין היא מצריכה תשובה, ולפיכך החלטתי לדחותה בהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984.

3.המבקש הגיש כנגד המשיב מס' 1 תביעה לנזקי גוף בגין עוולת התקיפה. לאחר שבית המשפט קמא שמע ראיות, ביום 28.10.2014 החליט הוא לדחות את התביעה לאחר שקבע כי התובע לא הרים הנטל להוכיח גרסתו. לפיכך, הוטלה על החייב יתרת האגרה כמתחייב מתקנה 5(ב)(7) לתקנות האגרות.

4.המבקש הגיש בקשה לפטור אותו מיתרת אגרה, ולאחר קבלת עמדת המשיבה מס' 2 (מדינת ישראל) אשר התנגדה לבקשה, ניתנה ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור, בה קבע בית המשפט קמא: "לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, לא מצאתי להיעתר לבקשה לביטול החיוב באגרת פסק דין. עם זאת, אני מורה על פריסתו ל- 20 תשלומים שווים...".

5.המבקש משיג על ההחלטה ומצרף לבקשתו מסמכים רפואיים למכביר, שיש בהם, כך לפי המבקש, כדי לבסס עילה לפטור אותו מיתרת האגרה.

6.דין הבקשה להידחות בלא צורך בקבלת תגובת המשיבים.

7.ראשית, עולה כי הבקשה שלפניי מוגשת באיחור בלא בקשה להארכת מועד להגשתה. החלטת בית המשפט קמא ניתנה ביום 7.4.2016 והמבקש פעל על פיה והחל הוא משלם את התשלומים החודשיים ואף הספיק עד כה לשלם מספר תשלומים (ראו סעיף 1 לבקשה והנספחים לבקשתו). התשלום הראשון שולם ביום 8.5.2016 ועל כן למצער, ידע המבקש על ההחלטה ביום 8.5.2016 ועליו היה להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה עד ליום 8.6.2016. הבקשה הוגשה ביום 1.11.2016 ומשכך הוגשה באיחור ניכר ללא כל בקשה להארכת מועד.

8.לגוף הבקשה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. המבקש מנמק בקשתו בטענה, כי הוא בן 77 היום הסובל מבעיות רפואיות, לאחר שנפגע בתאונה עבודה ביום 17.11.13, אינו מסוגל לעבוד והוא חי מקצבת זקנה בסך 2,000 ₪. עיינתי במסמכי הבקשה ומצאתי כי מדובר במבקש ידוע חולי, אולם, ועם כל ההבנה למצבו הרפואי, אין בכך כדי להצדיק, באופן אוטומטי הפטרו מיתרת האגרה.

9.כבר נפסק כי על המבקש פטור מאגרה מחמת העדר יכולת כלכלית, לפרוס בפני בית המשפט תשתית עובדתית מפורטת ועדכנית באשר למצבו הכלכלי, ולהמציא מלוא הפרטים אודות רכושו ומקורות הכנסותיו, כאשר הללו נתמכים בראיות מבוססות (ראו הוראות תקנה 14 לתקנות האגרות וראו לדוגמה: ע"א 254/07 משה לפיד נ' אלישבע סמואל ( 21.02.2007)). כמו-כן נקבע, כי על המבקש להביא בפני בית המשפט פירוט לגבי ניסיונו להסתייע בסביבתו הקרובה. הימנעות מהמצאת המסמכים הדרושים או מסירת פרטים חלקיים בלבד אודות מצבם הכלכלי של המבקש פטור מתשלום אגרה, מצדיקים דחייתה של הבקשה (בש"א 287/92 מאור נ' מדינת ישראל (30.1.1992)).