רע"א 13863-06-15

לפני בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (כב' הרשמת הבכירה יפעת אונגר ביטון) בתיק 29643-05-15 במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לקבלת פטור מתשלום אגרה בגין תביעה כספית בסדר דין מהיר ע"ס 36,520 ₪ אשר הוגשה על ידם.

יצויין כי עסקינן באגרה בשיעור של כ- 900 ₪, כאשר ביום 6.10.15 הודיעו המבקשים כי שילמו לעת עתה את סך מחצית האגרה בשיעור של 456 ₪, בסיוע אחִיו של המשיב 1, על מנת שלא לעכב ההליכים בבית משפט קמא, יחד עם זאת הם עומדים על בקשת רשות הערעור ועל זכאותם לפטור מתשלום האגרה.

המבקשים טוענים כי שגה בית משפט קמא בהחלטתו עת קבע כי לא הוכח כי הם חדלי יכולת לשאת בסכום האגרה וכי הם מעדיפים לממן באמצעות הלוואות את לימודי המבקשת תחת לשלם האגרה הנדרשת.

לטענת המבקשים, בית משפט קמא לא נתן דעתו לכך שהם עברו להתגורר בארה"ב בשל חסרון כיס ועל מנת שיתאפשר למבקשת לסיים את לימודי הרפואה שם באמצעות הלוואות אקדמיות שניתנות בארה"ב, בהעדר יכולת כלכלית לסיים את הלימודים בארץ. עלות הלימודים מגיעה לסך של 15,000 $ כאשר המבקשת אינה יכולה לעבוד במקביל כיוון שהיא מחזיקה בויזת סטודנט בלבד.

ע"פ הנטען משכורתו של המבקש מגיעה לסך של 2500- 3000 ₪ בלבד (יצויין כי לבקשה המקורית צורפו תלושי השתכרות המלמדים גם על השתכרות בשיעור של כ - 1200 $ לחודש). לטענתם הם שוכרים דירה בשכ"ד של 1175$ וכן נדרשים להוצאות משק בית בנוסף, כך הם מוכרים על ידי הרשויות בארה"ב ומקבלי סיוע בסך של 800 ₪ לרכישת מזון וכן מימון לביטוח הבריאות השנתי .

לטענת המבקשים שגה בית משפט קמא בהחלטתו עת קבע כי הם מעדיפים ליטול הלוואות למימון לימודי המבקשת תחת לשאת באגרה שכן מדובר בהלוואות אקדמיות לצרכי לימוד בלבד, שמועד פרעונן חל אך ורק אחר סיום לימודי המבקשת . כמו כן, לטענתם, בא כוחם, הינו קרוב וידיד ואין הוא נוטל מהם שכר טירחה על עבודתו.

המבקשים מוסיפים וטוענים כי אין באפשרותם לקבל סיוע מקרובי משפחה כיוון שאלו כבר נתנו להם הלוואות קודמות והמבקשים עדיין חבים להם כספים כאלה ואחרים.

המשיבים, הן המשיב 1 (להלן- המשיב) והן ב"כ היועהמ"ש, מתנגדים למבוקש וטוענים כי לא עלה בידי המבקשים לעמוד בתנאים הקבועים בדין לצורך קבלת פטור מתשלום אגרה.

לטענת המשיב, אין זה מתקבל על הדעת כי המבקשת תלמד למודי רפואה יקרים ומנגד תטען כי אין ביכולתה לשאת באגרה בשיעור נמוך באופן יחסי. כמו כן טוען המשיב כי בקשת המבקשים לקבלת יצוג מהלישכה לסיוע משפטי נדחתה והמבקשים אינם מציגים את נימוקי הדחיה, דבר שיש בו ללמד, לכאורה, על כך שהרשויות מצאו כי יש ביכולתם לממן יצוד משפטי.