רע"א 1379/16 מ' נ' נ' ס' נ' ואח'

מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת"א 37503-12-15 מיום 1.2.2016, כב' השופט י' פרסקי), אשר עניינה בקשה לסעדים זמניים מטעם המבקש, וזאת במסגרת תביעה כספית שהגיש כנגד המשיבים.

רקע וטענות הצדדים

1. המבקש – מ' נ' (להלן: המבקש או מ'), משיב 1 – ס' נ' (להלן: המשיב או ס') ומשיב 5 – ר' נ' (להלן: ר'), הינם אחים, בניו של המנוח מר ס' נ' ז"ל, מייסד חברת ס' נ' ובניו בע"מ (להלן: החברה) אשר עוסקת בנדל"ן ובניה. שלושת האחים הינם בעלי המניות בחברה. בין האחים נתגלעו מחלוקות אשר הובילו לפתיחה בהליכי בוררויות שלא צלחו, ובסופו של דבר, להחלטה על היפרדות וחתימה על הסכם בהתאם ביום 19.11.2014. ההסכם הוגש לבית המשפט המחוזי במסגרת הליך אחר (ת"א 35883-11-14) ואושר, זאת תוך כדי דחיית אותה תביעה.

           במסגרת הסכם ההיפרדות יצרו האחים מתווה להעברת מניותיהם של ס' ור' למ'. עד ליעד סופי זה הותוו מספר שלבים. ראשית, מניותיהם של כל אחד מהאחים יועברו לחברות אשר בשליטתם. לאחר מכן יתרות החובה של החברה יועברו ויירשמו על שם החברות שבשליטת האחים, כאשר כל אח יחויב בשליש מהחובות. חובות אלה יסולקו מרווחים ראשונים שהחברה תחלק. כן נקבע כי האחים ירכשו את נכסי החברה, והתמורה תשמש לפירעון חובות החברה (שכן מדובר ברווחים ראשונים). רשימת הנכסים לרכישה על ידי כל אחד מהם, כמו גם מחירי המכירה ומועדי התשלום, צוינו בהסכם וברשימה מצורפת לו. לאחר מכירת כל הנכסים, סילוק כל ההתחייבויות וחלוקת רווחים נותרים לאחים, יועברו מניותיהם של ס' ור' למ'. עוד קובע ההסכם את סמכויותיהם של גורמים שונים המשמשים כבעלי תפקיד במידה זו או אחרת בחברה – גב' זוהר דביר, אשר משמשת כדירקטורית בלתי תלויה בעלת זכות חתימה בחברה; ומר מישל אלקסלסי (להלן: מישל), איש עסקים תושב אילת, מכר של האחים, אשר צוין בחלק מן סעיפי ההסכם, ובין היתר בסעיף העוסק בניהול החברה, כמכריע בין מחלוקות.

           לאחר עריכת הסכם ההיפרדות נערכו הסכמים קונקרטיים בין החברה לבין כל אחד מהאחים, באשר למכירת הנכסים. ביום 1.12.2014 נערך הסכם בין החברה לבין ס' בעניין מכירת הציוד אותו התחייב לרכוש מהחברה. ההסכם קובע מועדי תשלום שונים מהסכם ההיפרדות. לאחר עריכת ההסכם ביקש סמי לשחרר את השעבודים המוטלים על חלק מהציוד בטרם יעביר את התמורה בגינם, בטענה שבהסכם נקבע כי החברה תדאג להסרת כל עיקול מהממכר בטרם יימכר. באותו יום נערך גם הסכם בין חברת נ.ל.א אילת אספקות בע"מ – חברה באחזקת מ' וסמי, לבין נ' ר' – בנו של סמי ומשיב 2 בענייננו, למכירת דירה, אשר גם אותה סמי התחייב לרכוש (להלן: הדירה). הפרויקט הכולל את הדירה בבעלותה של חברת נ.ל.א האמורה. בהסכם זה נקבע לכאורה כי התמורה בגין הדירה בסך 1,500,000 תשולם במעמד מסירת החזקה בדירה. לצורך מימון הדירה ביקש ס' ממ' לשעבד את הדירה הנ"ל כנגד העמדת הלוואה על שמו או על שם בנו, אולם מ' הסכים בתנאי שכספי ההלוואה יועברו ישירות לחברה. ביום 10.12.2014 נחתם הסכם ביצוע שלישי הנוגע למכירת מניותיהם של מ' ור' בחברה נוספת, לס', אולם הוא אינו רלוונטי לענייננו.

           בהמשך למחלוקות שהתגלעו בין האחים, מישל התבקש להתערב בסכסוך, וביום 23.11.2015 הוציא החלטה הנוגעת לפעולות שעל האחים לבצע, תוך דגש על כספים שס' נדרש לשלם בטרם יידרש מ' לשלם כספים נוספים. אולם, בשלב זה עלתה מחלוקת מהותית נוספת בין הצדדים והיא בעניין סמכותו של מישל – בעוד מ' טוען כי סמכותו גורפת לכל ענייני ניהול החברה וכל מחלוקת העולה בעניינה בין האחים, ס' טוען כי סמכותו מוגבלת לנושאים ספציפיים לגביהם צוין כמכריע בהסכם ההיפרדות. משכך, מסרב ס' לפעול בהתאם להחלטתו של מישל.

2. על רקע זה, הגיש המבקש תביעה כספית כנגד המשיבים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. במסגרתה, טען המבקש כי ס' מפר את הסכם ההיפרדות. בית המשפט התבקש להצהיר כי החלטתו של מישל מחייבת את ס', וליתן צו עשה המורה עליו לקיים את הוראות ההחלטה ולהעביר באופן מיידי את הכספים לחברה. לחילופין, התבקש להכריז על ביטול העסקה עם ס' וליתן צו המורה על מינוי כונסי נכסים לדירה, בכדי למכרה בשוק החופשי ולהעביר התמורה לחברה. לצד הליך עיקרי זה הגיש המבקש בקשה לסעדים זמניים. ראשית, התבקש צו עיקול זמני, במעמד צד אחד, על שתי דירות של סמי – באילת ובחיפה. הבקשה התקבלה לאחר עיון חוזר בה, ולאחר שהובא בפני בית המשפט כי הזכויות על הדירה באילת הועברו על ידי סמי לאשתו – ד', משיבה 3. שנית, בית המשפט התבקש להצהיר על עסקת מכירת הדירה לסמי כבטלה, למנות כונסי נכסים לדירה ולמכור את הדירה בשוק החופשי. לחילופין, התבקש צו עשה זמני המורה על סמי לשלם לחברה באופן מיידי בהתאם להחלטת מישל. בקשה שלישית מטעם מ' הייתה להורות על סמי להימנע מכל פעולה משפטית הנוגעת לדירה. שתי הבקשות האחרונות נידונו בדיון במעמד שני הצדדים, ובו נידונה גם בקשה נגדית מטעם ס' לביטול צו העיקול הזמני שהוטל במעמד צד אחד על נכסיו.

           בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת ס' לביטול צו העיקול הזמני, ודחה את בקשות המבקש לסעדים הזמניים. נקבע כי באשר לביסוס קיומה של עילת תביעה, עולים קשיים מטענותיו של מ', ויש ממש גם בטענותיו הנגדיות של ס'. עוד נקבע כי לא עולה חשש להכבדה על ביצוע פסק דין וזאת לאור התנהלותו של ס' עד כה – עומד בהתחייבויותיו ושילם עד כה סכומים גבוהים מתוך אלה המחויב בהם. עוד צוין כי ישנם פתרונות ממשיים למצוקה התזרימית של החברה שאינם קשורים להזרמת כספים על ידי ס', ובכל מקרה כי מ' אחראי בעצמו לחלק מהמצוקה שנכנסה אליה החברה. לאור כל זאת, ולאור העובדה שאין מדובר במקר חריג בעל נסיבות מיוחדות והעדר כל פתרון אחר, לא ניתנו הסעדים הזמניים שהתבקשו על ידי מ'.