רע"א 1374/17 ואח'

שתי בקשות רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט ח' ברנר). הבקשה הראשונה (רע"א 1374/14) מופנית כלפי החלטה מיום 5.2.2017 בה  נדחתה התנגדות המבקש להתראת פשיטת רגל. הבקשה השנייה (רע"א 1475/17) מופנית כלפי החלטה מיום 13.2.2017, בה נדחתה בקשת המבקש לעיכוב ביצוע ההחלטה הראשונה במעמד צד אחד.

1. בחודש ינואר 2016 הגיש המשיב ללשכת ההוצאה לפועל בקשה נגד המבקש לביצוע שטר חוב על סך של כ-1.9 מליון. המבקש לא התנגד לביצוע השטר ומשהחוב לא נפרע הגיש המשיב ביום 11.12.2016 "בקשה להמצאת התראה של פשיטת רגל" נגד המבקש לבית המשפט המחוזי בגין הסכום האמור, עליה חתם בית המשפט ביום 17.12.2016. סמוך לאחר מכן, ביום 15.1.2017 הגיש המבקש התנגדות להתראת פשיטת הרגל ובה כפר בקיומו של החוב למשיב. בית המשפט המחוזי דחה את ההתנגדות וקבע כי ככלל במסגרת התנגדות להתראת פשיטת רגל אין לדון בטענות לגבי טיבו של חוב חלוט כבענייננו. עוד נקבע כי העובדה שהמבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע השטר, אין בה כשלעצמה כדי לגרוע מאופיו של החוב כחלוט כל עוד לא התקבלה ההתנגדות. בקשה שהגיש המבקש לעיכוב ביצועה של החלטה זו עד להכרעה ברע"א 1374/17 הועברה לתגובת המשיב עד ליום 17.2.2017, ובקשתו לקבוע כי עד למתן התגובה יינתן צו עיכוב ביצוע במעמד צד אחד – נדחתה.

2. מכאן בקשות רשות הערעור דנן. ברע"א 1374/17 שב המבקש ומכחיש את קיום החוב וברע"א 1475/17 טוען המבקש כי סיכוייה של רע"א 1374/17 גבוהים ועל כן יש לעכב את ביצוע ההחלטה הראשונה עד להכרעה בבקשתו. עוד נטען, כי קביעת בית המשפט המחוזי שלא לעכב את ביצוע ההחלטה הראשונה תגרום למבקש נזק ממשי שכן החתימה על ההתראה והאפשרות שיינתן צו כינוס לנכסי המבקש יגבילו אותו מלעסוק במקצועו כיהלומן.

3. כפי שנפסק לא אחת, הדרך לתקוף החלטה הדוחה התנגדות להתראת פשיטת רגל היא בדרך של ערעור בזכות (רע"א 1332/05 רוזנצוויג נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 6 (1.3.2006); רע"א 9504/10 ג'נאם נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, פסקה 1 (17.4.2011)). על כן, בהתאם תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, יוסב ההליך ברע"א 1374/17 לערעור בזכות ויטופל כמקובל.

4. אשר לבקשה לעיכוב ביצוע (רע"א 1475/17) - התראת פשיטת רגל הינה הצעד הראשון בהליכים להכרזה על חייב כפושט רגל ועצם מתן ההתראה ואף מתן צו כינוס אינם מטילים כשלעצמם מגבלה על עיסוק. מכל מקום, בית המשפט המחוזי אמור לדון בבקשה לעיכוב ביצוע לאחר קבלת תגובת המשיב והבקשה שבפני נוגעת אך ורק לדחיית הבקשה לעכב את הביצוע במעמד צד אחד. לעיכוב כאמור לא ראיתי מקום בנסיבות העניין בהינתן החוב החלוט הקיים, נכון לעת הזו, עליו מבוססת ההתראה.

5. סיכומם של דברים, רע"א 1475/17 נדחית, ואילו רע"א 1374/17 תוסב לערעור בזכות ותועבר לטיפול כמקובל.

משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.

           ניתנה היום, ‏כ' בשבט התשע"ז (‏16.2.2017).