רע"א 13418-12-14 מזרחי ואח' נ' תושיה ואח'

מונחת לפני בקשת המבקשים לפטור מהפקדת ערבון.

1. הערעור הנדון הינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של כבוד השופט עודד מאור מיום 6.11.14, במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטות רשם הוצאה לפועל מיום 23.10.14 ומיום 27.10.14.

2. לטענת המבקשים נקבע כי עליהם להפקיד בתיק ערבון בסך של 10,000 ₪ להבטחת הוצאות הדיון, אך ידם אינה משגת לכך. לטענתם, שניהם מוגבלים בבנק ישראל מכוח הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדם וכן מוגבלים מהחזקת כרטיס אשראי. המבקש אינו עובד והמבקשת משתכרת שכר זעום, אשר אינו מספיק לכלכלתם היומיומית. עוד ציינו כי פניותיהם לקרוביהם על מנת לקבל תמיכה מיצו עצמן במסגרת הליכים קודמים, וכי כיום קרוביהם אינם מוכנים לסייע להם.

3. לטענת המבקשים יש להם חובות לבנק בסך של 2,700,000 ₪, כאשר הנכסים המשועבדים לטובת הבנק עומדים על סך של למעלה מחמישה וחצי מליון ₪. לעניין זה טענו כי הם אינם יכולים לפעול למימוש עצמי של הנכסים ולכן אינם יכולים לממש הנכסים לצורך הפקדת הערבון.

4. עוד טענו המבקשים במסגרת בקשתם כי המדובר בבקשה בעלת סיכויים ממשיים.

5. לאחר שעיינתי בבקשת המבקשים תגובת המשיבה ותשובת המבקשים אני קובעת כי דין הבקשה להידחות.

6. הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראו בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).

7. על תכליתו של הערבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל:

   "הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.

   ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).

   כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).