רע"א 13132-08-15 דג'אני ואח' נ' קוסטירו

1.עניינו של פסק דין זה בבר"ע על החלטת בית משפט השלום בירושלים בעניין בקשה למתן היתר לפיצול סעדים (בת"א 47892-09-12).

2.הבקשה שביסוד הבר"ע הוגשה כשההליכים בבית משפט השלום היו בשלב מתקדם. בית המשפט קמא נמנע מהזמנת תשובה של המשיב ומלדון בבקשה לגופה. ביום הגשתה ניתנה על ידיו החלטה בפתקית שמשתמעת ממנה דחיית הבקשה. נוסח ההחלטה הוא כדלקמן:

"בכל הכבוד וההערכה.

בחלוף כשלוש שנים מאז הוגשה התביעה, ושגם צו לתצהירי עדות כבר ניתן, אינני נכון עוד לשקול דבר במישור הבקשות לסעדים".

3.בעקבות החלטתי מ-7.9.15 הוגשה תשובת המשיב לבר"ע ושני הצדדים הודיעו כי הם מסכימים שבית המשפט יפעל מכח סמכותו לפי תקנה 410 לתקסד"א. בהמשך לכך ומתוך שאני סבור שזכויות הצדדים כבעלי דין לא תיפגענה, אני מחליט לדון בבר"ע כבערעור על יסוד מה שהגישו הצדדים.

4.לאחר שקילת טענותיהם של הצדדים, אני סבור כי לא היה מקום לפעול לגבי הבקשה לפיצול סעדים כפי שפעל בית המשפט קמא. בהמשך לכך אני מחליט לקבל את הערעור באופן הבא: הדיון בבקשה לפיצול סעדים יוחזר לבית משפט השלום, כדי שידון בה לגופה במסלול הדיוני המתאים, מנקודת מוצא שהשלב שבו הוגשה הבקשה אינו חוסם את עצם הגשתה ושהוא כשלעצמו אינו מונע דיון בה לגופה ומתוך שקילת מכלול הנסיבות והטענות.

5.למען הסר ספק מובהר כי אין בהחלטה זו משום נקיטת עמדה כלשהי לגבי התוצאה הראויה בקשר לבקשה לפיצול סעדים לגופה.

6.לתוצאה דלעיל אני מגיע גם על יסוד הפסיקה שאליה מפנים המבקשים וגם לנוכח הגיונם של דברים. יש לתת את הדעת לכך שגם כאשר בקשה כנ"ל מוגשת בשלב מאוחר, אין בה לעכב את ההליכים בתובענה שעל הפרק או "להפריע" להם, שכן היא מתייחסת רק לאפשרות לנקוט הליך נוסף בשלב שלאחר סיום ההליכים בתובענה הנדונה כבר.

בהמשך למצוין לעיל ובכלל, טענות המשיב אינן מצדיקות תוצאה שונה לגבי מה שעל הפרק עתה ונפקותן עשויה להיות לדיון בבקשה לגופה.

7.לנוכח האמור, השורה התחתונה היא כנ"ל בסעיף 4 (יחד עם המצוין בסעיף 5).

8.שאלת ההוצאות בקשר לבר"ע דנן תישקל ע"י בית המשפט קמא בשלב שיימצא מתאים לכך.

9.הערבון יוחזר למבקשים.