רע"א 13054-11-16

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום באשקלון בתא"ק 33767-06-15, שניתנה על ידי כב' השופטת אורית חדד ביום 29.9.16, בה נקבע, כי הסמכות העניינית לדון בתובענה נתונה לבית משפט השלום.

המשיבה, המועצה האזורית שפיר (להלן - "המועצה"), הינה בעלת הזכויות בדירה מס' 47 באבן שמואל (להלן - "הדירה"). המבקשת 1, שרה הודה, היתה עובדת המועצה במשך שנים רבות, עד לפרישתה בשנת 2014. בשנת 1981, הקצתה המועצה למבקשת 1 את הדירה מתוקף תפקידה כעובדת מועצה.

לאחר שהמבקשת 1 בנתה בית חדש באבן שמואל, פנתה אליה המועצה בשנת 2010 בבקשה שתפנה את הדירה. בתחילה הוחלט לאפשר למבקשות להוסיף ולהתגורר בדירה עד לאוגוסט 2012. עם זאת, גם לאחר מועד זה הדירה לא פונתה, כאשר ככל הנראה, כיום מתגוררת בדירה המבקשת 2 בלבד.

ביום 16.6.15 הגישה המועצה לבית המשפט תביעה בסדר דין מקוצר, בה עתרה לפינוי הדירה, תשלום דמי השכירות, קבלת פיצוי מוסכם בגין אי פינוי הדירה ופיצוי בגין כל יום נוסף מיום הגשת התביעה ועד לפינוי בפועל.

ביום 7.9.15 הגישה המשיבה בקשה למחיקת התביעה בהיעדר סמכות עניינית. בבקשה נטען, כי הסמכות העניינית לדון בתובענה נתונה לבית הדין לעבודה, שכן עילת התביעה מקורה ביחסי העבודה ששררו בין המועצה לבין המבקשת 1, במסגרתם הועברה הדירה לחזקתה. יוער, כי בנוסף לבקשה למחיקת התובענה הוגשה ביום 11.10.05 גם בקשת רשות להתגונן, אשר התקבלה ביום 28.1.16.

ביום 29.9.16 דחה בית המשפט את הטענה בדבר העדר סמכות עניינית. נקבע, כי עסקינן בתביעת פינוי המלווה בדרישה כספית, כאשר אחת מהטענות הינה כי המבקשת 1 הפסיקה את עבודתה במועצה. אמנם, יתכן והליך ידון בבית הדין לעבודה גם אם נותקו יחסי עובד מעביד, אולם לצורך כך יש לבחון האם עילת התביעה הינה יחסי העבודה ולא די במבחן זהותם של הצדדים. במקרה זה, עילת התביעה אינה יחסי העבודה. התביעה כפי שנוסחה הינה תביעה של הטוען לזכויות בנכס נגד בר הרשות, כאשר תביעות מעין אלה נידונות באופן תדיר בבית משפט השלום. גם עיון בטענות ההגנה מלמד כי הן אינו נאחזות בתנאיו של הסכם העבודה אלא טוענות לנסיבות אישיות של המבקשת 1 ולזכותה לרכוש את הדירה. המחלוקת, אם כן, אינה קשורה ליחסי העבודה שהיו בין הצדדים, אשר נסתיימו זה מכבר, אלא עוסקת בשאלות שגרתיות העולות בין בעל הזכויות במקרקעין לבין מקבל הרשות בתביעות. על כן, אין להעביר את התובענה לבית הדין לעבודה.

מכאן הבקשה.

טענות הצדדים

המבקשות טוענות, כי על מנת לבחון האם בית הדין לעבודה קונה סמכות ייחודית לדון בתביעה, יש לבחון את זהות הצדדים ועילת התביעה. אין ספק, כי מבחן זהות הצדדים מתקיים, שכן בין המועצה למבקשת 1 התקיימו יחסי עבודה במשך תקופה ארוכה. גם מבחן עילת התביעה מתקיים, שכן הדירה נמסרה למבקשת 1 מתוקף עבודתה וכחלק מתנאי העסקתה, על כן אין המדובר בתביעה שגרתית לפינוי מכוח הסכם שכירות. המבקשות טוענות כי הופלו ביחס לעובדים אחרים אשר התגוררו בדירות דומות מכוח עבודתם ולאחר מכן רכשו אותן. על כן, הסמכות הייחודית לדון בענין מסורה לבית הדין לעבודה.