רע"א 12527-02-17 רמ - נח בע"מ נ' בית כנסת סולם יעקב ע.ר 580005528 ואח'

1."פסק דין חלקי" מיום 24.05.2007 שניתן על ידי בית המשפט השלום בתל אביב (כבוד השופטת רחל ערקובי) קבע:

"ניתן בזאת צו לפינוי בית הכנסת. יחד עם זאת, המדובר בפינוי מותנה. התנאי הינו הקמת בית כנסת חילופי במתחם העתידי, ובשלב הביניים העמדת בית כנסת אחר לטובת המתפללים והעמותה, או לחילופין פיצוי כספי שיאפשר בניית בית כנסת חילופי" (ת"א 38268/04).

ביום 17.06.2010 ניתן על ידי בית משפט השלום פסק הדין משלים בתיק זה לפיו: "קבעתי כי על התובעת לבנות בית כנסת במתחם וכי תנאי לפנוי הינו ביצוע האמור. קבעתי כי ככל שביהמ"ש המחוזי לא יאמץ קביעה זו, על התובעת לפצות את הנתבעים בתשלום הסכום של 1,500,000 ₪ ובנוסף להעמיד לרשותם מקרקעין בשטח המתאים בניית בית כנסת בגודל של 250 מ"ר, שטח שיהיה בבעלותה של התובעת ולשימושם של הנתבעים".

פסק הדין המשלים שניתן על ידי בית משפט השלום בוטל על ידי ערכאת הערעור בפסק דין מיום 19.05.2013 (ע"א 26710-10-10).

בפסק דין שלישי שניתן על ידי בית משפט השלום בתיק המקורי לעיל ביום 11.06.2014 (להלן – פסק הדין השלישי) נקבע:

"... כי על התובעת להקים לנתבעים בית כנסת כפי התחייבותו של עו"ד שוב וזאת בגודל של 60 מ"ר ובכך אני משנה את פס"ד המקורי. פסק דיני המקורי ביחס לתקופת הביניים יעמוד על כנו. יש למצוא מיקום תפילה חילופי לנתבעים, בשכירות, או בדרך של העמדת נכס לבית כנסת לתקופת הביניים".

2.לאחר שהצו לפינוי בית הכנסת הפך לחלוט, נפתחה בין בעלי הדין התדיינות נוספת באשר לביצוע הפינוי ותנאיו, ובאשר לסעד הארעי בתקופת הביניים (תיק 520472-05-15), בעניינה ניתנה על ידי כבוד רשמת ההוצאה לפועל קרן פרג'ון-זיטמן החלטה מיום 11.07.2016 הדוחה את החלופה שהוצעה על ידי המערערת לפיה ישמש בניין העירייה כמקום בית כנסת חלופי עד להקמת בית הכנסת החדש (להלן – ההחלטה).

ההחלטה קובעת שני מתווי פעולה חלופיים: האחד – שמאות מוסכמת באשר ל"גובה דמי השכירות הנדרשים לשכירות מקום חלופי המשמש כמבנה ציבור בגודל של 60 מ"ר בסביבת בית הכנסת הקיים היום וברדיוס של קילומטר מבית הכנסת הקיים" ובאשר ל"עלות רכישת מקרקעין לבניית מבנה בגודל של 60 מ"ר... לסכום זה תתווסף עלות בנייה בסך 1.5 מיליון ₪ על פי החלטת בית המשפט"; והשני, שייכנס לתוקף עת "לא יצלח השלב הראשון בין באי הסכמת החייבת... ובין אם בהיעדר נכס מתאים" – על דרך "מתן פיצוי כספי שיאפשר בניית בית כנסת חילופי, הזוכה תפקיד את הסך הנדרש על פי חוו"ד השמאי (רכישת מקרקעין וסכום הבנייה בסך 1.5 מיליון ₪) כתנאי לצו פינוי... אם מבקשת הזוכה שעמידתה בתנאי המתלה תהווה תשלום כספי עליה לפעול על פי אופציה ב' ולהפקיד את מלוא הכספים הנדרשים לבניית בית כנסת חלופי לחייבת. אם מבקשת הזוכה מטעמיה לספק לחייבת נכס חלופי לחייבת במתחם החדש עליה למצוא פתרון ממשי של נכס הניתן לשימוש החייבת בתקופת הביניים" [ההדגשות הן של כבוד הרשמת].

3.המשיבה לא ערערה על החלטת כבוד הרשמת ולא טענה שהמתווה הכולל שתי אופציות אינו רלוונטי עוד משאינו עולה בקנה אחד עם פסק הדין השלישי של בית משפט קמא.

המבקשת היא זו שהשיגה על החלטת כבוד הרשמת, אולם בפסק דין מיום 08.01.2017 שניתן על ידי כבוד השופט משה סובל – נדחה ערעורה (עש"א 38907-07-16).

4.המבקשת לא השלימה עם דחיית ערעורה והגישה את בקשת רשות הערעור המונחת לפנינו בה טענה, בין היתר, כי חלופת בניין עיריית תל אביב שהוצעה על ידה מתאימה לפתרון ביניים, וכי על ערכאת הערעור לתקן, על דרך ההפחתה, את הסך של 1.5 מיליון ₪ שנקבע על ידי כבוד הרשמת, משהוא תואם בניית בית כנסת בשטח של 250 מ"ר, עת פסק הדין השלישי שניתן על ידי בית משפט קמא הקטין את שטחו ל-60 מ"ר.

בית משפט שלערעור קיים מספר דיונים בנסותו לסייע לצדדים במציאת חלופה הולמת למתפללי בית הכנסת לתקופת הביניים במטרה לאפשר בניית בית כנסת חדש במתחם לעתיד לבוא (03.05.2017, 15.05.2017, 25.09.2017, 16.10.2017), אולם הוברר כי חלופה כזו איננה בנמצא.