רע"א 11465-03-15 טסלר נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד הרשם הבכיר א' יחזקאל), בתא"מ 4597-08-13, מיום 9.12.14, בגדרה נדחתה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה.

עובדות ורקע

ביום 4.8.13 הגישה המשיבה תביעה כספית בסדר דין מהיר כנגד המבקש. על פי האמור בכתב התביעה, חברת "ממש יצור והתקנות בע"מ" ביטחה את רכבה אצל המשיבה, שהינה חברת ביטוח (להלן: "הרכב המבוטח" ו/או "המבוטח"). ביום 17.1.13 נסע הרכב המבוטח בחניון ספרא בירושלים. לפתע, ביצע המבקש באמצעות רכבו פנייה שמאלה, נכנס לנתיב נסיעתו של הרכב המבוטח ופגע בו בצדו השמאלי. אליבא דגרסת המשיבה, כתוצאה מהתאונה נגרמו לה נזקים בסך 26,000 ₪.

משלא הוגש כתב הגנה, עתרה המשיבה ביום 20.1.14 למתן פסק דין בהעדר הגנה. עוד באותו יום אישר בית משפט קמא (כבוד הרשם א' פוני) את פסק הדין והורה למבקש לשלם למשיבה סך של 30,450 ₪ (הנזק הנטען בתוספת ריבית והוצאות נלוות).

ביום 29.10.14 הגיש המבקש לבית משפט קמא בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר, בצירוף בקשה לעיכוב הליכי הגבייה, בתואנה כי כלל לא ידע על קיומו של ההליך שנפתח נגדו.

ביום 9.12.14, לאחר שניתנה לצדדים אפשרות להגיב, דחה בית משפט קמא את הבקשה לביטול פסק הדין מן הטעם שפסק הדין ניתן לא בטרם הוכח קיומו של אישור מסירה של כתב התביעה לידי המבקש אליו נלווה תצהיר, שלפיו המבקש הוא שחתם על אישור המסירה. משהומצאה התביעה כדין לידי המבקש, ומשלא עלה בידו להוכיח כי סיבת המחדל לאי-הגשת כתב ההגנה במועד מוצדקת – החליט בית משפט קמא כי דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות.

מכאן הבקשה שבפניי.

טענות הצדדים

המבקש שב על טענתו, לפיה מעולם לא קיבל לידיו את כתב התביעה ואין מדובר בחתימתו שלו על גבי אישור המסירה, כנטען על ידי המשיבה. עוד הוסיף, כי אכן טען לראשונה שאין מדובר בחתימתו רק בתשובה לתגובה לבקשה לביטול פסק הדין, אך זאת מאחר שרק בתגובת המשיבה הוא נחשף לראשונה לדבר קיומם של אישורי המסירה, וכי מבחינה כרונולוגית לא יכול היה להעלות טענה זו בבקשתו לביטול פסק הדין, מאחר שכלל לא ידע על קיומה של טענת המשיבה לפיה חתם על אישורי המסירה. עוד הוסיף, כי שילם לנהג הרכב המבוטח סך של 8,000 ₪ בסמוך לקרות התאונה בכפוף להתחייבות מצדו כי לא תוגש נגדו כל תביעה.

מנגד, המבקשת סומכת ידיה על החלטת בית משפט קמא. בנוסף טענה, כי המבקש מבקש בדרכים עקלקלות ופתלתלות "לחמוק" מהסכום שנפסק לטובתה באמצעות הטענה בדבר התשלום של 8,000 ₪, חרף ידיעתו כי ננקטו נגדו הליכים וכי ניתן כנגדו פסק דין בהעדר, וזאת מאחר שההסכם אליו הגיע באופן אישי עם המבוטח נערך כשנה לאחר מתן פסק הדין.

דיון והכרעה