רע"א 11358-07-14 חזני נ' אי מייליון בע"מ ואח'

1.מונחת לפני בקשה ל"המרת העירבון בהתחייבות עצמית".

2.עסקינן בבקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטות בית המשפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל) מיום 21.05.2014 (ת"א 26272-06-13), לפיהן נדחו בקשותיו "למתן צו לעיין להשיב לשאלון ולגלות ולעיין במסמכים" מהטעם כי "ניתן מענה כנדרש" (להלן: "ההחלטות").

3.המבקש שהינו עורך דין במקצועו עותר להמיר את הערבון בהפקדתו חייב מכוח הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 בהתחייבות עצמית, זאת משלטענתו "אין חשש כי לא ישלם הוצאות כלשהן ככל שיפסקו לחובותו" בהיותו עורך דין (סעיף 2 לבקשה וסעיף 1 לתשובה לתגובת המשיבים).

לשיטתו, "סיכויי הבר"ע גבוהים" זאת משבית משפט קמא דחה את בקשתו של המבקש לעיין במסמכים ה"נוגעים ללב המחלוקת העובדתית" ואשר המשיבים "ביססו עליהם את ההגנה שלהם" (סעיף 3 לבקשה).

4.המשיבים מתנגדים לבקשה הן מהטעם כי המבקש בחר שלא להיות מיוצג ולייצג את עצמו ועל כן יש לראותו ככל לקוח החייב בערובה להבטחת הוצאות הערעור והן מהטעם כי "סיכויי בקשת רשות הערעור נמוכים עד קלושים" (סעיפים 13-12 לתגובת המשיבים).

5.לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה לתגובה, לתשובה להוראות הדין ולפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.

6.ערבון על פי תכליתו נועד להבטיח את תשלום הוצאותיו של הצד שכנגד, ככל שייפסקו.

בית המשפט מוסמך להתיר המצאתה של "ערובה סבירה אחרת" (ראה הוראת תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984) ובלבד שתכלית ההפקדה תוגשם.

7.התחייבות עצמית, כמוצע על ידי המבקש, אינה באה ככלל בגדרה של "ערובה סבירה אחרת" ועל פי הפסיקה הנוהגת כמוה כפטור מהפקדת ערבון.