רע"א 1127-04-17 אייזן נ' עיריית גבעתיים

1.המבקשת הגישה "למען הזהירות" בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום (כב' הרשם הבכיר אמיר צ'כנוביץ) ולפיה נדחתה התנגדותה לביצוע תביעה.

לכשנדחתה התנגדותה, נקבע כי הליכי ההוצל"פ ימשכו כסידרם.

2.החלטת בית משפט קמא כמוה כפסק דין ולפיכך יש זכות ערעור ואין צורך לבקש רשות ערעור. וראה לעניין זה: ע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ פ"ד מא(3) 746, 750 וכן ע"א 835/75 עלי בריק נ' גדעון גולדפיז, פ"מ ל' (2) 604.

3.ב"כ המשיבה בתגובתו היפנה לפסק דין העוסק בדחיית בקשת רשות להתגונן בנוגע לתביעה בסדר דין מקוצר, ולפיו ההשגה על ההחלטה היא בדרך של בקשת רשות ערעור ולא ערעור (ע"א 26/88 שמאי נ' טפחות בנק למשכנתאות, פ"ד מב (2) 837), אך יש שוני בין המקרים.

המבחן אם החלטה היא בגדר "פסק דין" או "החלטה אחרת" הוא פשוט.

אם ההחלטה השיפוטית הביאה לסיומו של העניין התלוי ועומד לדון בבית המשפט הרי זה "פסק דין" ,ואם לא – זו "החלטה אחרת".

כאשר עסקינן בתביעה בסדר דין מקוצר ונדחית בקשת הרשות להתגונן, עדיין יש צורך ליטול פסק דין בתיק.

לפיכך, ההחלטה בדבר דחיית בקשת רשות להתגונן בתביעה בסדר דין מקוצר היא רק "החלטה אחרת".