רע"א 10841-11-15 קירשנר נ' וינר ואח', בת"א 45497-14

המשיבים הגישו בבית משפט השלום תביעה כספית נגד המבקשת. אחר כך הגישה המבקשת תביעה נגד המשיב לבית המשפט לענייני משפחה, ובה טענה לזכויות המגיעות לה בשל היותה ידועה בציבור של המשיב.

בית המשפט קמא החליט, כי בשאלה אם נתונה בידו סמכות עניינית לדון בתביעת המשיבים אם לאו הוא יכריע בסיומו של ההליך, לאחר שמיעת ראיות.

ביקשתי את תשובת המשיבים, וממנה עולה כי הם נתנו את הסכמתם לבית המשפט קמא לעיכוב ההליכים בתביעתם נגד המבקשת, עד כי תתברר שאלת הידועים בציבור בבית המשפט לענייני משפחה, אלא שהמבקשת לא הסכימה לכך כי אם ביקשה להתנות, כי הדיון בשתי התובענות יאוחד, ויתקיים בפני בית המשפט לענייני משפחה.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים מצאתי ליתן רשות לערער, לדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על פיה, ואת הערעור לקבל.

אין כל סבירות בכך, שבית המשפט יותיר את ההכרעה בשאלת סמכותו העניינית לסופו של הליך, לאחר שתתנהל התדיינות שלמה לגופה של תביעה, ובתוך כך יישמעו עדים וייגבו ראיות. בסוגיה יש להכריע בפתח ההליך ולא בסופו. תהא שאלת הידועים בציבור סבוכה ככל שתהא, היא נגזרת מכתבי הטענות, ומהם בלבד, משמע לא מן הראיות שיוצגו במהלך שמיעת המשפט. הואיל וכך, אין כל מקום להמתין עם הגשת הראיות על מנת להכריע בשאלה. על בית משפט השלום להכריע כבר עתה בשאלה אם נתונה לו סמכות עניינית לדון בתביעה אם לאו, ואחר כך לפנות לבירור התביעה לגופה.

מכל מקום, בידי בית משפט השלום להורות, כי בירור תביעתם של המשיבים יעוכב עד כי תוכרע בבית המשפט לענייני משפחה שאלת הידועים בציבור. כאמור מעלה, המשיבים נתנו לכך את הסכמתם, ובכך הקלו על בית המשפט קמא במלאכת קבלת ההחלטה אם לעכב את ההתדיינות אצלו אם לאו.

סוף דבר, הנני מקבל את הערעור ומורה לבית המשפט קמא להכריע תחילה בשאלת הסמכות העניינית. לשיקול דעתו נתונה השאלה אם לעכב את ההתדיינות עד כי תוכרע סוגיית הידועים בציבור בבית המשפט לענייני משפחה.

בנסיבות אלה – אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ו, 29 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.