רסמי נ' תרסיס חברה לכימיכלים חקלאיים ותעשייתים

פסק דין

כללי

1.חקלאי המגדל עצי פרי נשירים השתמש בתכשיר לשבירת תרדמת החורף שיצא אותה שנה לשוק. משהחלה הפריחה התברר כי חלק ניכר מהעצים במטע ניזוקו, יבול הפרי ירד לטמיון אותה עונה ולמשך חמש שנים לאחר מכן אבד חלקית עד לשיקום המלא של המטעים. על כן הגיש תובענה זו נגד יצרן התכשיר האחראי לדעתו לנזק שנגרם.

עצם קיומו של הנזק אינו שנוי במחלוקת. המחלוקת נעוצה בסוגיית החבות ובשאלת גובה הנזק.

כתבי הטענות

2.על פי הנטען בכתב התביעה רכש התובע (להלן גם: רמסי) תכשיר הנמכר תחת השם המסחרי "דינו 15" (להלן: התכשיר או דינו 15) שנועד לסייע בשבירת תרדמת החורף של עצים נשירים. התכשיר, שיוצר על ידי הנתבעת (להלן: היצרן או חברת תרסיס), היה פגום וכתוצאה נגרם נזק משמעותי למטעי עצי אפרסק שבחזקתו. נזק זה הוערך על ידי מר אסף שיפמן, השמאי מטעמו (להלן: השמאי שיפמן) בסך 566,730 ₪.

3.בכתב ההגנה טענה חברת תרסיס, יצרנית של חומרי ריסוס למיניהם לשימוש בחקלאות, כי התכשיר היה תקין וכי הסיבה לנזק במטעי התובע נעוצה בשימוש בו שלא כהלכה בניגוד להתוויה שבתווית המצורפת למוצר. לעניין הנזק אין הנתבעת מכחישה כי נגרם נזק למטעים ברם לטענתה הוא קטן משמעותית מהנטען. מר דוד כצנלסון, שמאי מטעמה (להלן: השמאי כצנלסון) העריך את הנזק בסך 200,000 ₪.

4.עוד טענה הנתבעת, כטענת סף, כי דין התובענה נגדה להדחות לאחר שהתובע חתם על "כתב ויתור בלתי חוזר" לפיו ידוע לו כי התכשיר חדש בשוק שטרם הצטבר לגביו נסיון מקצועי כמקובל בתכשירים מסוג זה, כי אין ערובה להצלחת פעולת התכישר ויתכן נזק לעצי פרי וכי "נוכח האמור לעיל אני נוטל על עצמי את כל הסיכונים מכל מין וסוג שהוא, הכרוכים בשימוש בתכשיר, ובחתימתי על מסמך זה אני מוותר בזאת, באורח בלתי חוזר, על כל טענה, דרישה או תביעה כלפי חברתכם ו/או כלפי מי מטעמה בעניין זה". התובע הגיש כתב תשובה בו לא הכחיש כי חתם על המסמך ברם כפר בתוקפו המשפטי.

5.בסיכומיה חזרה בה חברת תרסיס מטענתה זו שכן כמסתבר בית הדין לחוזים אחידים שלל תוקף של אותם סעיפים המהווים ויתור מצד הלקוח על תביעות כתוצאה מהשימוש בתכשיר.

משחזרה בה הנתבעת מטענתה זו אין צורך להרחיב בסוגיה. עם זאת ייאמר, כי מחדלה זה יבוא לידי ביטוי בעת פסיקת הוצאות שהרי פסק הדין של בית הדין לחוזים אחידים ניתן אמנם לאחר הגשת התובענה דנן (פסק הדין מיום 5.10.06) ברם בטרם ישיבת קדם משפט ראשונה כך שמן הראוי היה כי תחזור בה מטענתה זו כבר אז.

נתוני רקע

6.עצי אפרסק הנם נשירים ממשפחת הגלעיניים. עצי פרי נשירים - גלעיניים וגרעיניים – מקורם מארצות בעלי אקלים ממוזג בהן "..הטמפרטורה בעונת החורף נמוכה ולעתים נמוכה מאוד. בחודשי החורף נצברות מנות צינון, הדרושות לפעילות מנגנונים פנימיים בעץ, שאחראים על היציאה מהתרדמה. באביב, עם עליית הטמפרטורה מתחילים הלבלוב והפריחה". (מתוך "המלצות לטיפולי התעוררות בגלעיניים חורף תשס"ד- 2004 – 2005" של משרד החקלאות, שמעון אנטמן, ממ"ר גלעיניים – חלק ממוצג נ/5).

7.עצים נשירים זקוקים למכסת צינון מינימאלית להתעוררות טובה מתרדמת החורף. בשל האקלים החם בישראל ישנם אזורי גידול רבים בהם אין נצברת מכסת הצינון הדרושה. עובדה זו מחייבת נקיטת פעולות לסיוע בהתעוררות אשר מפצות על הצינון החורפי החסר. על יסוד מחקרים נקבעה מכסת צינון מינימאלית הכרחית – 70% ממכסות שעות קור - שבלעדיה פעולות סיוע לא רק שלא תסייענה להתעוררות מתרדמת החורף אלא שאף עלולות לגרום נזק לעצים (ראה מוצג נ/5).

אחת הפעולות הנקוטות הנה שימוש בתכשירים שוברי תרדמה. משרד החקלאות קובע מעת לעת את סוגי התכשירים המותרים לשימוש ומעניק שירותי הדרכה למגדלים ובין היתר מפרסם הנחיות בנוגע למועדים בהם ראוי להשתמש בתכשירים אלה.

התכשיר

8.עד שנת 2004 ומזה עשרות שנים השתמשו החקלאים בארץ בחומר שובר תרדמה המוכר בשם "שמן חורפי צהוב". החל מאותה שנה נאסר השימוש בו בשל החשש פן יזיק לבריאות. חברת תרסיס פעלה למציאת נוסחה חדשה שתענה על צרכי החקלאים מצד אחד ומצד שני תעמוד בדרישות הרשויות.

ואמנם, בסוף שנת 2003 (ראה מועד מכירת התכשיר לתובע – נספח א' דף שני לתצהירו ת/2) לאחר קבלת אישור מהגורמים המוסמכים החלה חברת תרסיס בשיווק תכשיר שובר תרדמה על בסיס שמן פרפין וחומרDINOCAP הנמכר תחת השם המסחרי "דינו 15".

9.לגרסת אמנון הדר, מנהל המחלקה החקלאית בחברת תרסיס (להלן: הדר), שלא נסתרה, נקבעת כמות התכשיר המיוצר על ידה לפי דרישות השוק. בחורף 2004 יצרו למעלה מ- 150,000 ליטר מהתכשיר אשר שווק לקהל הרחב באמצעות ספקים ברחבי הארץ.

10.במהלך חורף 2004 (סוף 2003 ותחילת 2004) רכש רמסי, המחזיק כאמור במטעים של עצי אפרסק, בשתי הזדמנויות שונות 1,425 ליטר של דינו 15 באריזות בעלות קיבולת של 25 ליטר אצל ספק מזכרון יעקב.

11.התכשיר נמכר באריזות של 25 ליטר או בחביות של 100 או 200 ליטר. כאן המקום לציין, כי בניגוד לטענת חברת תרסיס לא היה על התובע להשיב לה את אריזות התכשיר. חובה זו מוטלת רק על מי שרוכש את התכשיר בחביות (ראה הוראות התווית מוצג נ/4 (השני – בטעות ניתן סימון זהה לשני מוצגים).