רסולי נ' דקל ואח'

פסק דין

1.בפתח ישיבת היום, עוררתי את שאלת סמכותו העניינית של בית המשפט לדון בתביעה.

2.עסקינן בתביעה שהוגדרה ע"י התובע כתביעה "לפירוק שיתוף במקרקעין". אין חולקין כי חברת קוסמודילר בע"מ (להלן : "החברה") היא חברה שמניותיה מוחזקות ע"י בעלי הדין בחלקים שווים. לטענת התובע בכתב תביעתו, החברה היא בזכויות בחלקה 27 בגוש 10049 (להלן : "המקרקעין") . לטענת התובע, המקרקעין מצויים, למעשה, בבעלות הצדדים, ועל כן מבוקש לפרק את השיתוף בהם.

3.עפ"י כתב התביעה, עותר התובע לסעדים שלהלן: לפרק את השיתוף במקרקעין על דרך מכירת המניות בחברה לכל המרבה במחיר, ולחילופין, למנות ב"כ התובע ככונס נכסים בחברה על מנת שישלים את הפירוק.

3.החלטתי שבית המשפט אינו מסמך לדון בתביעה. המקרקעין מצויים בבעלות החברה, ועל כן פירוק השיתוף בהם יהיה על דרך פירוק החברה. אין בפניי תביעה בין שותפים במקרקעין, כי אם תביעה שהגיש בעל מניות בחברה המחזיקה בנכס מקרקעין כנגד משנהו, כאשר לטענת התובע, הוא זכאי לפירוק השיתוף במקרקעין הרשומים בבעלות החברה.

4.עיינתי בפסיקה אליה הפנה ב"כ התובע, לברות בע"א 291/79 פאר עד חברה לבניין ושות' נ' אושרובסקי נילי, פד"י ל"ג (1) 435 וע"א 48/78 חלקה 3 בגוש 6541 נ' ראובן בן אפריים פד"י ל"ב (3) 723. בפסקי הדין הנ"ל לא נקבע כי בית המשפט השלום הוא המוסמך לדון בפירוק שיתוף מקום שהנכס רשום על שם חברה ונמצא בבעלותה, אף כאשר הרישום נעשה למטרות פיסקליות בלבד. כל אשר נקבע שם הוא, כי בבואו לפרק חברה שכל תכילתה היא החזקת נכס מקרקעין במקום בעלי המניות, יפעיל בית המשפט את העקרונות האמורים בסעיפים 37 ואילך לחוק המקרקעין התשכ"ט- 1969. עיון בפסקי הדין הנ"ל מעלה, כי פירוק המקרקעין נעשה, בכל המקרים, ע"י בית המשפט המחוזי, על דרך פירוק החברה.

5.לאור האמור לעיל, והואיל ואין בהעברת התביעה לבית המשפט המחוזי כדי לסייע לצדדים, אני מורה על דחיית התביעה על הסף, לפי הוראות תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 וזאת מחוסר סמכות; כל זאת מבלי לפגוע בזכות התובע לפתוח בהליך המתאים בפני בית המשפט המוסמך.

6.אין צו להוצאות.

7.המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, י"א חשון תשע"א, 19 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: