רנין נ' חן ואח'

החלטה

בבקשה 4 עותרת המבקשת למתן צו המורה למשיבה 4 באמצעות פרקליטות מחוז חיפה להמציא לתיק בית המשפט העתק מחוות הדעת הרפואית ו/או מההחלטה שניתנה בתפ"ח 14082-12-10 בבית המשפט המחוזי בחיפה לפיה הופסקו ההליכים הפליליים כנגד המשיב 1 בגין האירועים נשואי כתב האישום - הם אירועי התביעה שבפניי - לאחר שנקבע כי הוא אינו כשיר לעמוד לדין עקב מחלת נפש ממנה הוא סובל.

המבקשת טוענת כי חוות הדעת הרפואית לגבי אי יכולתו של המשיב לעמוד לדין ו/או ההחלטה על הפסקת ההליכים נגדו הינה רלבנטית להליך המתנהל ובעיקר לצורך הכרעה בשאלה האם על האירוע נשוא התביעה חל חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן - חוק הפלת"ד), אם לאו.

המשיבה 4 בתגובתה מיום 5.6.13 הביעה הסכמתה להעביר העתק החלטת בית המשפט המורה על הפסקת ההליכים לידי ב"כ המבקשת וביקשה הארכת מועד לשם מתן תגובתה לגופו של עניין בשאלת המצאת חוות הדעת הרפואית.

נוכח האמור לעיל אניח כי המשיבה 4 העבירה העתק ההחלטה בדבר הפסקת ההליכים לידי ב"כ המבקשת וכי העתירה בעניין זה התייתרה.

ככל שהמשיבה 4 לא העבירה את ההחלטה כאמור, תעשה כן בתוך 15 יום מהיום.

לעניין חוות הדעת הרפואית -

בתגובתה המשלימה והמפורטת מיום 23.6.13 התנגדה המשיבה 4, שאינה צד פורמאלי להליך, לגילוי חוות הדעת הרפואית שעמדה ברקע ההחלטה על הפסקת ההליכים כנגד המשיב 1 וטוענת לחסיונה מטעמים שונים שתמציתם:

החיסיון הסטטוטורי החל על מידע רפואי של אדם לרבות מידע הכלול במסמכים שהוכנו בזיקה להליך משפטי ובמיוחד בשים לב לכך שמדובר בחוות דעת הנוגעת למחלת נפש; הגנת הפרטיות של המשיב 1 ובני משפחתו בשים לב לתוכנה של חוות הדעת וההתייחסות הכלולה בה לבני משפחה נוספים שאינם קשורים להליך זה; עוד נטען כי לא עלה בידי המבקשת לעמוד בנטל הדרוש להראות כי האינטרס בחשיפת המידע גובר על האינטרס הגלום בהותרתו חסוי בשים לב למבחנים הפסיקתיים הרלבנטיים ולאמצעים האחרים העומדים לרשותה כבעלת דין בהליך אזרחי.

המשיבה 4 אף התייחסה למעמד המבקשת לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א - 2001 וציינה כי גם לפי חוק זה מוקנית למבקשת הזכות, שאף היא מסויגת, לעיין בכתב האישום בלבד וזה כאמור כבר הומצא לה.

לאחר עיון בבקשה ובתשובות שהוגשו לה ובמסמכים המצויים בתיק בית המשפט אין בידי להכריע בשלב זה בבקשה להמצאת חוות הדעת הרפואית ואסביר.

האינטרס העומד בבסיס הבקשה לגילוי המסמך הספציפי הוא רצון המבקשת לשפוך אור נוסף על נסיבות האירוע נשוא התביעה וזאת על מנת שניתן יהיה לקבוע את המסגרת המשפטית המתאימה לבירורו של ההליך, ובעיקר האם חוק הפלת"ד חל על האירוע אם לאו בשים לב להגדרת המונח "תאונת דרכים" בסעיף 1 לחוק ולהחרגת "נזק שנגרם במתכוון" מתוכה.

אינטרס זה בגילוי המסמך, הגם שהוא אינטרס לגיטימי של המבקשת המעוניינת לברר תביעתה בהליך המתאים לכך, אינו עומד לבדו. עליו להיבחן בשים לב לאינטרסים של בעלי הדין האחרים ו/או צדדים שלישיים אחרים העלולים להיפגע מחשיפת המידע שגילויו נדרש. הדברים יפים אחת כמה וכמה כאשר מדובר במסמך המועלית לגביו טענת חיסיון, ובמקרה זה - חסיון רפואי. ואולם, החיסיון הרפואי אינו חיסיון מוחלט ובמקרה הצורך אפשר וייסוג מפני אינטרסים מוגנים אחרים אם יימצא שעניינם של אלה גובר בנסיבות המקרה.

15. על פי פסיקת בית המשפט העליון בעת שמוגשת בקשה לגילוי מסמך ספציפי שלגביו נטענת טענת חיסיון נדרש בית המשפט לבחון אותה על פי תורת השלבים:

"בשלב הראשון על מבקש הגילוי להוכיח כי המסמך המבוקש הינו רלבנטי לזירת המחלוקת. באם נמצא כי המסמך רלבנטי כאמור, נקודת המוצא היא כי יש להורות על גילויו אלא אם יצביע הצד השני על קיומו של חיסיון או אינטרס הראוי לגבור. השלב השני מתמקד אפוא בשאלת קיומו של חיסיון או ערך מרכזי נוגד אחר. אם הוכח שאמנם קיים חיסיון או ערך כאמור – יש לבחון האם החיסיון הינו יחסי או מוחלט. ככל שהחיסיון הוא יחסי, וככל שנמצא כי קיים ערך נוגד בנסיבות העניין, יידרש בית המשפט במסגרת השלב השלישי להכריע בשאלה האם יש להעדיף את הסתרת המסמך על פני גילויו. זאת ייקבע על יסוד נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה, כאשר בית המשפט יבחן האם "הצורך לגלותה ... לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה" (ר' פסק דינו של כב' השופט עמית ברע"א 4781/12 י.מ. עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פורסם בנבו, פסק דין מיום 6.3.13).

בחינת הבקשה שבפניי מעלה כי בבקשה שבפניי בשלב זה טרם בוררה סוגית עמידת המסמך שגילויו מתבקש במשוכה הראשונה בבדיקה הנדרשת דהיינו האם המסמך שגילויו מתבקש רלבנטי לבירור השאלה שהוצגה לעיל. המדובר הוא בחוות דעת רפואית שהוכנה לצורך בחינת כשירותו של המשיב 1 לעמוד לדין פלילי שתוצאתה (להבדיל מתוכנה) - ידועה. על מנת לברר האם באותה חוות דעת יש התייחסות או מידע רלבנטי לשאלה שלצורך בירורה מתבקשת חשיפתה (הגם שאפשר והדברים מוצאים ביטוי מסוים בכתב האישום שהוגש) - שומה עליי, בשלב ראשון, לעיין במסמך באופן בלתי אמצעי (ר' לעניין זה הסמכות המוקנית לבית המשפט גם לפי תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984).

ברי כי גם יימצא שיש במסמך רלבנטיות לשאלה שהוצגה על ידי המבקשת בעניין זה הרי שבכך לא יהיה די ויהיה צורך להמשיך ולבחון את הבקשה על פי תורת השלבים לרבות איזון האינטרסים הנדרשים בין המבקשת והמשיב 1, הגנת הפרטיות של צדדים שלישיים ואפשרויות חלופיות, פוגעניות פחות לבירור השאלה האמורה.

בהקשר זה יצוין עוד כי הגם שהמבקשת מתייחסת בבקשתה למשיב מספר 1 כמיוצג על ידי ב"כ הנתבעת מספר 2, הרי שעיון בכתב ההגנה של הנתבעת 2 מעלה כי היא אינה מייצגת את הנתבע מספר 1 וכי זה להלכה ולמעשה לא נדרש עד היום להליך, נתון שמקשה אף הוא על קיום ההליכים המקדמיים הדרושים במישור היחסים שבין בעלי הדין ובין עצמם.

הגם שהנתבע מספר 1 נמצא כמי שאינו כשיר לעמוד להליך פלילי, הרי שלעניין הליך אזרחי - הדברים עשויים להיות שונים ועל התובעת לפעול להמצאת כתב התביעה לנתבע מספר 1 או למי מטעמו לרבות אפוטרופוס חוקי, ככל שמונה לו כזה.

אשר על כן אני מורה כדלקמן: