רנד נ' סמיר ואח'

פסק דין

בפניי תביעת נזקי רכוש לרכב.

עפ"י גירסתו של התובע הוא עצר בתחנת אוטובוס לשם לקיחת נוסע, כאשר הנתבע מס' 1, אשר נסע במשאית פול-טריילר פגע בו ולמעשה גרר את הרכב כברת דרך אל מחוץ מפרץ החנייה.

לעומת זאת, גירסתו של הנתבע מס' 1 היא כי הוא נסע בנתיבו ולמעשה התובע שחשב שהוא מסוגל להשתלב בכביש סטה אל עבר נתיב המשאית ובנסיבות אלה נגרמה הפגיעה. יש לציין, כי למשאית נזק קל מאוד.

בעדותו של התובע תמך עד שהינו מר אוריאל שני. עד זה הותיר רושם אמין מאוד. עדותו בביהמ"ש הייתה כדלקמן: "חיכיתי לתובע בתחנת אוטובוס, הוא היה צריך לאסוף אותי. אחרי שנכנסתי לרכב הוא התקרב טיפה ונעצר כדי להשתלב בתנועה. הוא התקדם 2,3 מ'. הוא היה בתוך מפרץ החניה. התמונה היא אחרי שהוא גרר אותנו בערך 15 מ'. כשהוא פגע בנו מאחורה ואז הוא התחיל לגרור אותנו. אני לא יודע מדוע המשאית סטתה לעברינו. לא היה מצב שניסינו לצאת וכתוצאה מכך המשאית פגעה בנו".

התמונה אליה מפנה העד הינה תמונה שצולמה מזירת האירוע ועל פיה טוענים הנתבעים ניתן ללמוד כי המשאית נסעה בנתיבה וכי התובע הוא זה שניסה לצאת ולהשתלב בתנועה ותוך אי חישוב המרחק פגע במשאית.

ניתחתי את עדותו של העד ואני נותן אמון בעדותו כי התמונה אינה משקפת את התאונה עצמה אלא את ההתרחשות לאחריה, שבמהלכה נגרר הרכב.

עדות התובע והעד היו אמינות ואני נותן בהם עדות.

עד מטעם הנתבע, מר בילאל סלאח, לא שיכנע אותי כי התובע כביכול הודה בחבותו לאירוע.

עם זאת, לאור העובדה שמדובר בעצירה לצורך איסוף נוסע בתחנת אוטובוס, דבר האסור עפ"י החוק, אני אפחית בבחינת רשלנות תורמת את הפיצוי המגיע לתובע ב- 20%.

התוצאה – דין התביעה להתקבל בהפחתה האמורה.

הנזקים שנגרמו לתובע הינם כדלקמן:

6,930 ₪ בגין הפגיעה ברכב.

650 ₪ בגין שכ"ט שמאי.

הוצאות משפט הכוללות אגרה והתייצבות סך של 500 ₪.

סכומים אלה ישלמו הנתבעים לתובע כשהם צמודים ונושאי ריבית מיום קרות האירוע ועד התשלום המלא בפועל ובהפחתה של 20% כפי שהורה ביהמ"ש בגין רשלנות תורמת.

סכומים אלה ישלמו הנתבעים לתובע תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום, כ"ז סיון תשע"א, 29 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

קלדנית: נעמי סמו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: