רן נ' בן חיים ואח'

פסק דין

אין חולק כי התובע נשכר כדי לשמש כמדריך בטיול לרמת הגולן, שערכו הנתבעים 1 ו-2 (להלן: "הנתבעת") לתלמידי ביה"ס מעלות, בתאריכים 4-6.11.12.

לטענת התובע, ביום האחרון לטיול, בתאריך 6.11.12, לקראת שעות הצהריים, נפצע במרפק ידו הימנית, הובהל לביה"ח בקרית שמונה, המשמש כחדר מיון קדמי של ביה"ח בצפת, שם טופל, ידו הושמה במתלה והוא הופנה להמשך טיפול לאורטופד.

כל זאת, כעולה מהאישור הרפואי שהוגש וסומן תק/1 וכאשר בתיעוד זה נכתב כי הגיע לביה"ח בתאריך 16.11.12, בשעה 13:22.

למרות כן, חזר התובע אל הטיול והמטיילים ובשעה 18:00, עם סיומו של הטיול, חזר עם המטיילים לביה"ס במעלות, משם יצאו לדרכם.

לטענת התובע, שילמה לו הנתבעת את שכרו בגין שני ימי הדרכה בלבד, בסך של 1,100 ₪, אך סירבה לשלם לו את הסך של 550 ₪ עבור היום השלישי של ההדרכה, תוך שהינה מפנה אותו למוסד לביטוח לאומי.

לגירסת הנתבעת, כמפורט בכתב ההגנה, סוכם במפורש בין הצדדים כי אין מתקיימים יחסי עובד – מעביד ביניהם וכי מטעם זה – על התובע לשאת בכל הנזקים וההפסדים שנגרמו לו בגין פציעתו. על כן, לטעמה של הנתבעת, אינו זכאי לתשלום שכרו בגין היום האחרון של ההדרכה.

במהלך הדיון, הסתבר כי הנתבעת הציעה לתובע לשלם לו עבור מחצית היום השלישי של ההדרכה, אך זאת רק בתנאי שהתובע יסכים כי בקבלת התשלום המוצע על ידה – יהא משום סילוק מלא וסופי של תביעתו.

מכל מקום, הנתבעת לא העבירה לתובע כל תשלום בגין היום השלישי של ההדרכה וגם אם סברה כי מגיע לו תשלום חלקי כלשהו – לא שילמה לו דבר.

בכתב הגנתה אף העלתה הנתבעת טענות באשר לתיפקודו של התובע כמדריך, טענות שלא היה כל מקום להעלותן על הכתב, כאשר אין להם כל קשר לסירובה של הנתבעת לשלם לתובע עבור היום השלישי של הטיול, סירוב שנבע, כאמור, מחמת פציעתו.

הנני מקבלת כמהימנה עליי את טענת התובע כי נפצע רק בשעת הצהריים, בסמוך לשעה 13:00, כעולה אף ממכתב השחרור מביה"ח תק/1, וכי עד לאותה שעה תיפקד כמדריך.

בנסיבות אלה, וכאשר לא הוכחו נסיבות פציעתו של התובע ואם הנתבעת אחראית בגינם מחמת התרשלות שלה, אכן מקובלת עליי הטענה כי התובע יהא זכאי לתשלום רק עבור השעות שבהן עבד ביום השלישי של הטיול, טרם פציעתו.

הנני מקבלת את ההערכה כי מדובר בחצי יום של הדרכה בלבד.

ברם, לקביעתי, משהיה התובע זכאי לקבל את שכרו בגין מחצית יום ההדרכה השלישי, היה על הנתבעת לשלם לו סכום זה, מבלי להתנות זאת בתנאי כלשהו ובוודאי שלא היה מקום להתנות זאת במתן התחייבות של התובע כי יהא בכך משום סילוק מלא וסופי של כל דרישותיו ותביעתו של התובע מהנתבעת.

אם אכן סבר התובע כי יש לו דרישות נוספות, מעבר לתשלום מחצית היום שיקבל מהנתבעת, הרי שלא ניתן למנוע ממנו מלממש את זכותו לתבוע, ללא כל הגבלה של זכות זו על ידי תשלום שהנתבעת מבקשת לשלם לו ואשר, אף לטעמה, הינו זכאי לו.

בנסיבות אלה כולן, הנני מחייבת את הנתבעים 1 ו-2, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובע בגין מחצית יום ההדרכה השלישי את הסך של 275 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 7.11.12 ועד התשלום המלא בפועל.

כן הנני מחייבת את הנתבעים 1 ו-2, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובע את הסך של 800 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה.

אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה.

מזכירות ביהמ"ש תמציא עותק פסק הדין לצדדים.