רמתי ואח' נ' אברהם

פסק דין

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות (כב' השופט ימיני) (להלן: "פסק הדין").

לאחר שנתתי לצדדים הזדמנות להביע התנגדותם, הוריתי כי הבקשה תידון כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

2.עניינה של התביעה היה תאונת דרכים מיום 13.5.04 בה נגרמו נזקי רכוש לרכב המשיב.

3.הערעור התייחס הן לשאלת האחריות והן לעניין הנזק.

בדיון צמצם ב"כ המערערים את הערעור לעניין הנזק בלבד.

4.ב"כ המערערים טען לפניי בעניין הנזק: היה שיהוי בהגשת התביעה שגרם נזק למערערים; המשיב הגיש תביעתו לאחר מכירת הרכב; למערערים לא ניתנה אפשרות לבדוק הרכב.

ב"כ המערערים אישר כי בבית משפט קמא, לא ביקש לחקור את שמאי התביעה. הוא גם אישר כי אינו חולק על חוות הדעת עצמה, אלא שטען שהמערערים רצו לבדוק את הרכב - אם היו לו תאונות נוספות, ובכמה נמכר.

בדיון בבית משפט קמא טען נציג המערערים לעניין הנזק, כי ירידת הערך מוגזמת, וכי התובע טען שמכר את הרכב ולא הוכיח שמכרו (ר' פר' הדיון מיום 9.11.11 שורות 10-9).

בכתב ההגנה טענו המערערים לעניין הנזק (סעיפים 25-22), כי חוות דעת התובעת מוכחשת וכי הם שומרים על זכותם להגיש חוות דעת נגדית. כן טענו כי לפי המסמכים שצירף התובע הוא אינו זכאי לפיצוי בגין ירידת ערך.

מתיק בית משפט לתביעות קטנות עולה, כי חוות דעת נגדית מטעם המערערים – לא הוגשה.

5.העולה מן האמור הוא שבכתב ההגנה כל שנטען הוא שחוות הדעת של המשיב מוכחשת וכי המשיב אינו זכאי לירידת ערך, ללא כל פירוט.

לפני בית משפט קמא, בדיון, נטענו טענות בעלמא, ללא כל ביסוס. הטענות המועלות היום בערעור הן טענות חדשות.

נוכח העובדה שהטענות שהיו לפני בית המשפט לא היו מבוססות, רשאי היה בית המשפט להסתמך על חוות דעת שמאי בתביעה, שלא נסתרה, ולפסוק לפיה, וכך עשה, למרות שלא נימק החלטתו, וראוי היה שיעשה כן.

אשר על כן, הערעור נדחה.

6.ב"כ המשיב טען לפניי כי נפלה טעות בפסק הדין בכך שבית משפט קמא פסק למשיב את סכום הפיצוי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית רק מיום הגשת התביעה, ולא מיום התאונה. הוא עותר להתערבות ערכאת הערעור בהתאם לתקנות 343 ו-462 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

בית משפט קמא נימק את פסיקתו בעניין האמור, בשיהוי הרב שבו הוגשה התביעה. לא מצאתי להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא בעניין זה ועל כן לא ראיתי לשנות מפסק דינו.

לאחר שנדחו טענות שני הצדדים, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א אדר תשע"ב, 15 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: