רמי (רחמים) נעמן נ' א.א. ביצועים ואח'

פסק דין

טענות הצדדים

1.לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, בעקבות תאונת עבודה שאירעה ביום 9.6.04, עת עבד אצל מעבידתו נתבעת מס' 1, אשר מספקת עבודות תשתיות תקשורת. התביעה הוגשה גם כנגד נתבעת מס' 2 – חברת הביטוח שביטחה, בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה זו, את הנתבעת מס' 1.

כאן המקום לציין, כי הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה, נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") אומנם אינה אישיות משפטית, שכן מדובר בשם המסחרי של העסק שבבעלות אחיו של התובע, ממן כריש, אולם הוסכם כי, נתבעת 2 אינה כופרת בכיסוי הביטוחי כלפיה.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 9.6.04, בשעה 14:00 או בסמוך לכך במסגרת עבודתו כמחסנאי אצל הנתבעת, נתבקש התובע ע"י מעבידו לגזום ענפים של עץ, על מנת לאפשר הצבתו של מחסן – קונטיינר. לשם כך, טיפס התובע על סולם והחל לגזום את ענפי העץ, לפתע נתקע המסור באחד הענפים, התובע ניסה למשוך את המסור על מנת לשחררו, אך הוא איבד שיווי משקלו ונפל עם הסולם והמסור אל הקרקע. בעקבות זאת הוא נחבל קשות בכל חלקי גופו ובייחוד ברגלו השמאלית (להלן: "התאונה").

3.לטענת התובע, התאונה אירעה כתוצאה מרשלנותה הבלעדית של הנתבעת אשר בין היתר, לא הנהיגה שיטת עבודה בטוחה, לא סיפקה אמצעי בטיחות ולא ציידה אותו בסולם תקין ובטיחותי.

4.מנגד הכחישו הנתבעים נסיבות התרחשות התאונה וכפרו באחריותם. לחילופין, טענו, כי התאונה אירעה בשל חוסר הזהירות והרשלנות הבלעדית של התובע. עוד טענו הנתבעים בסיכומיהם, כי התובע לא הצליח להוכיח כי התאונה אירעה במסגרת עבודתו אצל הנתבעת. לטענתם, מדובר בעדות יחידה של בעל דין שאין לה סיוע והתובע נמנע מהבאת עדים – דבר הפועל לחובתו.

5.מטעם התובע העיד רק התובע בעצמו ומטעם הנתבעות לא היו עדים.

נסיבות התרחשות התאונה

6.לטענת התובע, התאונה אירעה במהלך עבודתו אצל הנתבעת עת התבקש ע"י אחיו, ממן כריש, שהינו המנהל והבעלים של הנתבעת, לגזום ענפיו של עץ לצורך הצבת מחסן – קונטיינר על מנת לאחסן ארונות תקשורת. כאן המקום לציין, כי אין חולק שהתאונה לא אירעה במקום עבודתו של התובע, אלא בחצר הכניסה למתחם שבבעלות אביו, אשר התיר לאחיו להשתמש במקום לצורך הצבת הקונטיינר הנ"ל.

7.התובע חזר בעדותו ותיאר בהרחבה נסיבות התרחשות התאונה. גרסתו נתמכה ואושרה ע"י הנתבעת, בטופס ההודעה על פגיעה בעבודה (נ/3). באותה הודעה, הנתבעת חתמה ואישרה, ללא כל הסתייגות, את גרסת התובע בנוגע לנסיבות התרחשות התאונה כפי שאלו תוארו על ידו בסעיף ג' של אותה הודעה:

"במהלך עבודתי נתבקשתי לפנות ציוד ולגזום ענפים של עץ לצורך פינוי מקום להנחת קונטינר/מחסן לציוד, תוך כדי גיזום ענפים נפלתי מהסולם ונחבלתי"

מדובר בראיה נפרדת ועצמאית שהוצגה דווקא על ידי הנתבעים. למעשה ראיה זו הינה הודאת בעל דין המחזקת את גרסת התובע ומסייעת לעדותו.

כאן המקום לציין, כי הודאת בעל דין הינה ראיה כשאר הראיות הניתנת לסתירה. אלא מה, במקרה שלפנינו, הנתבעים לא ניסו לסתור אותה. בהקשר זה יפים הדברים שנאמרו בע"א 497/60 מקורות בע"מ נ' זכריש, פ"ד ט"ו(2) 1657:

"... היה על הנתבעת להוכיח כי גרסתו של התובע דברי שקר היו – כדי להשתחרר מ-ת/2- ושזו הודאה כוזבת, וזאת לא עשתה ...

... חובת ההוכחה ש-ת/2 ניתן 'בלי משים' ושהינו מבוסס רק על דברי התובע, הייתה על הנתבעת ולא על התובע"

ועוד:

"נכון הדבר, שבחתמה על ת/2 התכוונה הנתבעת לתמוך בתביעת התובע כלפי המוסד לביטוח לאומי ולא חתמה בכוונה מיוחדת שהאישור ישמש הודאה שתחייב אותה כלפי התובע. אולם אין כאן טענה שתוך כוונה לסייע בידי התובע היא נתנה אישור ביודעה שהוא איננו נכון ... כדי להיפטר מההודאה, על המודה להוכיח שהינה כוזבת או שבנסיבות העניין, אין לראות בזה הודאה"

בענייננו, נמנעו הנתבעים מלהביא לעדות מטעמם את מנהל הנתבעת החתום על הודעה זו וכידוע חזקה שבעל דין לא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו (ע"א 55/89 קופל נ' טלקר, פ"ד מד (4) 595).

8.יצוין, כי אומנם בתעודת המיון מיום התאונה (נ/1) ובדו"ח של מגן דוד אדום (נ/2) לא צוין, כי התאונה אירעה במסגרת עבודתו. אולם חשוב להבהיר, כי אין זה מתקבל על הדעת, שנפגע אשר פונה ומקבל טיפול רפואי ראשוני ימסור גרסה מפורטת למדיי לגבי נסיבות התרחשות התאונה – וזאת להבדיל ממסירת גרסה שונה מתכליתה מזו שנטענה בכתב התביעה. מה גם, אין במה שנרשם בשני מסמכים אלו, כדי לגרוע מגרסת התובע או לשלול אותה.