רמאח נ' הראל חברה לביטוח

החלטה

התובע נפצע בתאונת דרכים ביום 13.11.08. האירוע הוכר כתאונת עבודה וועדה רפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) קבעה שלא נותרה לתובע נכות צמיתה בגינו. כעת מבקש התובע להתיר לו הבאת ראיות לסתור קביעה זו. התובע טוען, שקביעת הועדה הרפואית ניתנה על בסיס הערכה תפקודית בלבד, שאינה משקפת את מצבו הרפואי לאשורו מבלי ליתן כל משקל לממצאי בדיקות קליניות שערכה הועדה בעצמה ולבדיקות אובייקטיביות במסגרת טיפולים רפואיים בקופ"ח לרבות בדיקתCT המדגימה ממצאים פתולוגיים ולפיכך לוקה בחוסר סבירות. התובע מדגיש כי למרות שהוועדה הרפואית מצאה רגישות בעמו"ש מתני וציינה באבחנתה "מצב לאחר חבלת גב תחתון" היא לא ראתה לקבוע נכות צמיתה. התובע טוען כי הועדה הרפואית חרגה מסמכותה בכך שלא פעלה בהתאם לסעיף 11(א)לתקנות המל"ל (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) משקבעה כי בשל העדר השפעה תפקודית של הליקויים מהם סובל התובע אין לקבוע נכות צמיתה. בנוסף טוען התובע כי משלא נמנו על חברי הועדה הרפואית לעררים הדנה בעניינו מומחים בעלי תחום המומחיות הנדרשת הרי שקביעת הועדה ניתנה בחוסר סמכות.

הנתבעת מתנגדת לבקשה.לטענתה, בניגוד לטענת התובע, הועדה לעררים קבעה כי בדיקת התובע הייתה תקינה ונקבע שהתובע אינו סובל ממגבלות תנועה כלשהן. מאחר ולטענתה בדיקות ההדמיה הן בדיקות עזר בלבד ובהיעדר ממצאים קליניים בבדיקה, הועדה פעלה כשורה כשקבעה שלתובע לא נותרה נכות צמיתה. הנתבעת מציינת כי לתובע ישנו עבר רפואי של תחלואה בעמו"ש ובדיקת ההדמיה בוצעה לאחר שהתובע נפגע בתאונת עבודה מיום 12.2.09 ונחבל בגבו ולכן יש לשייך את ממצאי הבדיקה לתאונה זו כמו גם למצבו הרפואי לפני תאונת הדרכים. לטענתה,ועדות המל"ל היו ערות לממצאים הללו אך בהיעדר מגבלות תנועה ולאור העובדה כי פענוח הבדיקה הדגים שינויים ניוונים בעמו"ש ללא כל קשר לתאונה לא נקבעה נכות צמיתה. הנתבעת טוענת כי ד"ר ביקלס אשר הנו אחד מחברי ועדת העררים הנו מומחה בכירורגיה אורתופדית ולכן אין לקבוע כי אף לא אחד מחברי הועדה אינו בעל מומחיות בתחום הנדרש.

סעיף 6 ב לחוק הפיצויים קובע:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."

ההלכה הפסוקה התוותה את עקרונות היסוד בשאלה מתי יתיר בית המשפט הבאת ראיות לסתור. ככלל, שיעור הנכות שקבעה ועדה רפואית שהוסמכה לכך על פי דין מחייבת לעניין סעיף 6ב לחוק הפיצויים, אך בית המשפט מוסמך לסטות מכלל זה ולהתיר הבאת ראיות לסתור את הקביעה האמורה במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן המצדיקות זאת, כשכל מקרה נתון יבחן על-פי נסיבותיו, ולא בדרך של קביעת רשימה סגורה מראש.

התובע עמד בפני שתי ועדות המל"ל. הועדה הראשונה קבעה נכות זמנית בלבד. (פרוטוקול הועדה לא צורף לתיק). התובע ערער על החלטתה בפני ועדה רפואית לעררים. לאחר בדיקת התובע ציינה הועדה בפרוטוקול כדלקמן: "בבדיקה-מיחושים פרה ורטבלים סביב עמ"ש. אך באופן מעשי אין הגבלה בטווחי התנועה. המערער יושב אל מול הועדה בכיפוף מלא של הגב תוך שהוא מניע אותו בחופשיות וללא סימני אי נוחות. יישור של 30 מעלות ורוטציות של 45 מעלות לכל כיוון. בדיקה נוירולוגית תקינה של הגפיים התחתונות(תחושתית,כוח שרירי, רפלקסים)" הועדה אף ציינה כי עיינה בתוצאות בדיקת CTהמדגימה בלטי דיסק.

בסיכומיה מציינת הועדה כי "לאור הממצאים בבדיקה גופנית אין הועדה מוצאת פגיעה תפקודית סביב עמ"ש מותני המקנה נכות ודוחה על כן את הערעור.הועדה מדגישה כי הנכות נקבעה עפ"י הממצאים הקליניים ולא עפ"י תוצאות הדימות. אלה האחרונים הינם כלי עזר בלבד בקביעת האבחנה הרפואית אך אינם כלי לקביעה של רמה תפקודית."

מהפרוטוקול עולה שהועדה הייתה ערה לממצאי בדיקת CT והתייחסה לכך בעת בדיקת התובע שנמצאה תקינה. הועדה ציינה אמנם שקיימים "מיחושים" אך לא מצאה הגבלה בטווחי התנועה בעמו"ש. הועדה פעלה בהתאם לתקנה 11 (א) כאשר קבעה כי בהיעדר ממצאים קליניים, אין מקום לקבוע נכות צמיתה. הועדה הרפואית הייתה ערה לממצאים האובייקטיביים שהובאו בפניה והיא בחרה לאחר בדיקה גופנית, עיון במסמכים הרפואיים ומודעות לעברו של התובע לקבוע את שיעור נכותו הרפואית כפי שקבעה. מפרוטוקול ועדת העררים עולה שהתובע נבדק ביסודיות אך גם שם לא נמצאו ממצאים קליניים ממשיים המצדיקים קביעת נכות. בהחלטה מדגישה הועדה כי שיעור הנכות נקבע עפ"י הממצאים הקליניים ולא עפ"י תוצאות בדיקת הדימות שהיא כלי עזר בלבד בקביעת האבחנה הרפואית. משלא נמצאו ממצאים קליניים ממשיים בבדיקת התובע לא היה מקום לקבוע נכות צמיתה. טענת התובע, שאף לא אחד מחברי הועדה היה בעל המומחיות הנדרשת אינה נכונה. ד"ר יעקב ביקלס מכהן כפרופסור לכירורגיה אורטופדית באוניברסיטת ת"א והוא בעל תואר מומחה בתחום זה. הבקשה להביא ראיות לסתור את קביעות המל"ל, נדחית.

ניתנה היום, י"א אדר א תשע"א, 15 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: