פס"ד בבר"ע על החלטה לדחות בקשה לביטול מינוי אפוטרופוס

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופטת הבכירה א' שמאי-כתב) מיום 14.7.25 בא"פ 15883-05-25, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לביטול מינוי אפוטרופוס לדין לאמה.

ביסוד הבקשה העובדות הבאות. המבקשת והמשיבים מס' 1 - 3 הם ילדיה של הגב' ק. (להלן - "האם"), עת המשיבים מס' 1 - 3 מתגוררים בחו"ל ואילו המבקשת מתגוררת בישראל. המשיבים מס' 1 - 3 הגישו בקשה למינוי אפוטרופוס לאם; ונימקו בקשתם בכך שהאם אינה מסוגלת עוד לטפל בענייניה בעצמה עקב גילה המתקדם, מוגבלויות שונות ומצבה הפיזי והקוגניטיבי הירוד. עוד טענו כי המבקשת, אחותם, מנצלת את תלותה המוחלטת של האם בה ומשתלטת על זכויותיה הרכושיות והכספיות, לרבות מכירת דירת האם באשדוד ורכישת דירה בירושלים בכספי התמורה, אשר את הזכויות בה רשמה על שמה בלבד. המשיבים מס' 1 - 3 הביעו חשש כי המבקשת נוטלת "ירושה בחיים" וביקשו למנות אפוטרופוס חיצוני וניטרלי לאם, שיחקור את הפעולות שבוצעו בזכויותיה, נכסיה וכספיה של האם ויגן על האינטרסים שלה. בנוסף, טענו המשיבים מס' 1 - 3 כי המבקשת מונעת מהם קשר חופשי עם האם ומסרבת לשתף פעולה ולמסור מידע אודות מצבה.

בהחלטותיו מיום 14.5.2025 הורה בית משפט קמא על הגשת תסקיר עו"ס, וכן - וזה העיקר לענייננו - מינה את עוה"ד שרון שטרית כאפוטרופוס לדין לאם.

בבקשתה מיום 13.7.2025 טענה המבקשת כי החלטות בית המשפט מיום 14.5.2025 שניתנו בהיעדרה, מבלי שנמסרו לה מסמכי הבקשה ומבלי שהתאפשר לה למסור תגובה, צריכות להתבטל. היא ביקשה מבית המשפט לבטל את ההחלטות בדבר מינוי אפוטרופוס לדין לאם, ולאפשר לה את ההזדמנות הראויה להגיב לבקשה. כן טענה המבקשת אי אלו טענות באשר למשיבים מס' 1 - 3 וציינה כי האם עשתה ייפוי כח מתמשך בו ייפתה את כוחה של המבקשת לפעול בשמה "לכשיופעל" ייפוי הכח המתמשך.

ביום 14.7.2025 דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקשת לבטל את החלטתו מיום 14.5.2025. בית המשפט נימק את דחיית הבקשה בכך שהמינוי של אפוטרופוס לדין לאם לא נעשה לבקשת אחד הצדדים, אלא ביוזמת בית המשפט עצמו, על פי סמכותו לפי סעיף 68 בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב - 1962 (להלן - "חוק הכשרות"). בית המשפט אף עמד על תכלית מינוי אפוטרופוס לדין, היא מתן אפשרות לאם להשמיע קולה בפני בית המשפט באמצעות בעל תפקיד נטול פניות. לפיכך, בית המשפט קבע שלא הייתה חובה להמציא את מסמכי הבקשה למבקשת לפני מתן ההחלטה, ושלא נפגעו זכויותיה הדיוניות באופן המצדיק את ביטול ההחלטה.

המבקשת אינה משלימה עם החלטות בית משפט קמא ומכאן בקשתה זו. המבקשת טוענת שהשופטת קמא שגתה בדחותה את בקשתה לביטול מינוי אפוטרופסית לדין לאם. היא טוענת שהמינוי נעשה במחטף, במעמד צד אחד וללא שניתנה לה הזדמנות לטעון ולהתגונן, ובכך נפגעו זכויותיה. עוד היא טוענת כי קיים ייפוי כוח מתמשך בו האם מינתה אותה כמיופת כוח, ולכן אין מקום למינוי אפוטרופסית לדין. היא מוסיפה וטוענת כי לא הוצגו בפני בית המשפט כל ראיות או נימוקים המצדיקים את המינוי, וכי מדובר בהחלטה שרירותית ובלתי סבירה. לבסוף, היא טוענת כי התנהלות המשיבים מס' 1 - 3 לוקה בחוסר תום לב, וכי הם פועלים ממניעים זרים.

המשיבים מס' 1 - 3 טוענים בתגובתם כי מינוי האפוטרופוס לדין לאם היה מוצדק וחיוני נוכח מצבה הבריאותי, הקוגניטיבי והפיזי המידרדר. הם טוענים כי שליטת המבקשת בחיי האם כמעט מוחלטת, וכי היא מונעת מהם קשר חופשי עמה. בנוסף, הם מעלים חששות כבדים בנוגע להתנהלותה הכספית של המבקשת, ובפרט בנוגע למכירת דירת האם באשדוד ורכישת דירה חדשה בירושלים ורישום הזכויות בה, כך לטענתם, על שם המבקשת בלבד. המשיבים מס' 1 - 3 טוענים כי המבקשת אינה "שקופה" בנוגע למצבה הרפואי והרכושי של האם, וכי התנהלות זו מעצימה את הצורך במינוי אפוטרופוס לדין. הם מדגישים כי האינטרסים של המבקשת ושל האם אינם זהים, וכי טובת האם מחייבת את דחיית בקשת רשות הערעור.

היועצת המשפטית לממשלה תומכת בהחלטת בית המשפט קמא וטוענת כי לא נפל בה פגם. היא מדגישה שבית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס לדין מיוזמתו, גם אם קיים ייפוי כוח מתמשך, וכי מינוי כזה נועד להבטיח את ייצוגו הראוי של האדם בהליך המשפטי. היא טוענת שההתנגדות למינוי האפוטרופוס לדין נדונה והוכרעה בבית המשפט קמא, וכי טענות המבקשת באשר למינוי אפוטרופוס - להבדיל ממינוי אפוטרופוס לדין - צריכות להישמע במסגרת ההליך העיקרי ולא בפני ערכאת הערעור, ולשם כך אף נקבע דיון בפני בית משפט קמא לאחר חג הסוכות הבעל"ט.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור על יסוד החומר שבכתב מכוח הסמכות הקבועה בתקנה 48 בתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א - 2020 (להלן - "תקנות בית המשפט לענייני משפחה"), במשולב עם תקנה 138(א)(5) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018 (להלן - "תקנות סדר הדין האזרחי").

הדין הנוהג הוא, כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית הנוגעות לניהול ההליך ולסדרי הדין, לרבות בנושא מינוי אפוטרופוס לדין, הוראה על הגשת תסקיר או הימנעות מהוראה כאמור, אלא במקרים חריגים בהם ההחלטה נוגדת את הדין, או גורמת לעיוות-דין (רע"א 266/88 סאן נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 206, 210 (1990); רע"א 198/20 פוטשניק נ' GARY MORBY, פסקה 14 (10.6.2020); רע"א 31891-11-24 רוטשילד נ' נתיבי ישראל, פסקה 9 (19.11.2024), בע"מ 15809-07-25 פלוני נ' עו"ס לחוק הנוער, פסקה 7 (25.8.2025); בע"מ 49508-08-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (31.8.2025); רמ"ש (חיפה) 21848-03-19 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 14 (11.3.2029)). איני סבור שהמקרה דנן בא בגדר חריגים אלה.

אפוטרופוס לדין ממונה כדי לייצג אדם (קטין או בגיר חסוי) בהליכים משפטיים, להבטיח שקולו וטובתו יישמעו באופן עצמאי ואובייקטיבי, למנוע ניגודי עניינים עם אפוטרופסיו הטבעיים או בני משפחתו, ולסייע לבית המשפט בקבלת תמונה רחבה ומאוזנת של מצבו וצרכיו של האדם.

סמכות בית המשפט למנות אפוטרופוס לדין מעוגנת בשתי הוראות דין מרכזיות: סעיף 68(א) בחוק הכשרות, המקנה לבית המשפט סמכות כללית לנקוט אמצעים לשמירת ענייניו של קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס, ובכלל זה מינוי אפוטרופוס לדין. בנוסף, תקנה 172א בתקנות סדר הדין האזרחי, החלה אף על הליכים בפני בית המשפט לענייני משפחה מכח תקנה 1 בתקנות בית המשפט לענייני משפחה, קובעת כי בית המשפט רשאי למנות לפסול-דין, או למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס לדין שייצגו ייצוג מלא בכל ההליכים בבית המשפט.

אפוטרופוס לדין ממונה כדי להבטיח שקולו של האדם, בין אם קטין ובין אם בגיר שמונה לו אפוטרופוס, יישמע בבהירות ובאופן מרכזי בהליך המשפטי, במיוחד כאשר הוא מתקשה לבטא את עצמו. תפקידו הוא לייצג את טובת האדם במובן הרחב של המושג, תוך התחשבות במכלול זכויותיו, אינטרסיו וצרכיו, ולסייע לבית המשפט לקבל תמונה מקיפה של מצבו וסביבתו (רפואי, פיזי, מנטלי, רגשי, כלכלי). אפוטרופוס לדין ממונה במקרים בהם קיים חשש לניגוד עניינים בין טובת האדם לבין טובת מי מבני משפחתו, לרבות הוריו הטבעיים, או כאשר בני המשפחה חלוקים בדעותיהם באשר לטובתו של האדם. תפקידו להציג תמונה רחבה ומאוזנת יותר בפני בית המשפט, במנותק מאינטרסים מנוגדים, ובכך להבטיח ייצוג והשתתפות אמיתית לאדם בהליך. האפוטרופוס לדין משמש כ"זרועו הארוכה" של בית המשפט, ומטרתו להגיע ישירות לאדם, לשמוע את קולו ודעתו, ולקבל המלצה באשר לטובתו באופן ישיר וללא "רעשי רקע". הוא נחשב ל"קצין בית המשפט" (Officer of the Court) ומחויב לפעול באובייקטיביות ובהתאם להנחיות בית המשפט, תוך חובת נאמנות הן לאדם המיוצג והן לבית המשפט. מינוי אפוטרופוס לדין נועד להבטיח ייצוג משפטי הולם ואובייקטיבי לאדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו המשפטיים בעצמו, בין אם קטין או בגיר חסוי. תפקידו המרכזי הוא להשמיע את קולו של האדם, להגן על טובתו וזכויותיו, למנוע ניגודי עניינים עם גורמים אחרים, ולסייע לבית המשפט בקבלת החלטות מושכלות המבוססות על תמונה מלאה ומאוזנת של מצבו (תמ"ש (י-ם) 16260-01-16 ח.ב.ו נ' א.י.ג.ס, פסקאות 9 -11 (18.04.2017); ה"פ (מחוזי ת"א) 13200-11-19 בנבנישתי נ' שור (7.4.2020); א"פ (פ"ת) 8935-03-19 ע' נ' א' (האדם שמונה לו אפוטרופוס) (11.4.2021); תלה"מ (ב"ש) 13252-05-21 פלוני נ' פלונית (29.6.2023); א"פ (י-ם) 64801-11-22המבקשים נ' ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, פסקאות 341 - 347 (1.5.2025)).

נוכח דברים אלה, ואף אם אניח כי נפגעה זכותה הדיונית של המבקשת מפאת מינוי אפוטרופוס לדין ומתן הוראה להגשת תסקיר עו"ס קודם שניתנה לה זכות טיעון בעניינים אלה - ומסופקני האם אלה אכן פני הדברים. ממילא, לא נפגעה זכות מהותית - הופלדיאנית של המבקשת. המבקשת לא הצביעה על טעם כלשהו המצדיק קביעה, לפיה בית המשפט מנוע מלשמוע את קולה של האם ולשקול את טובתה, ולשם כך מונתה האפוטרופוסית לדין. לכך אף יש להוסיף את ניגוד העניינים המובנה שבין המבקשת לבין האם בהליך מינוי האפוטרופוס בו נקטו המשיבים מס' 1 - 3. שהרי, המשיבים מס' 1 - 3 טוענים כי המבקשת פועלת בניגוד לטובת האם. מבלי שיבוא בפני בית המשפט גורם חסר פניות המשמש קולה של האם ויביא בפניו את העובדות הנדרשות, יתקשה עד מאד בית המשפט לקבוע האם אכן יש ממש בטענות המשיבים מס' 1 - 3 כנגד המשיבה באשר לאם.

אשר על כן הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבים מס' 1 - 3 בסך 2,500 ₪ ובהוצאות המשיבה מס' 5 (היועצת המשפטית לממשלה) בסך 2,500 ₪.

המזכירות תעביר אל המשיבים 1 - 3 ו - 5, באמצעות ב"כ, את סכומי ההוצאות שנפסקו לעיל מתוך העירבון שהפקידה המבקשת בקופת בית המשפט ואת יתרת העירבון תשיב למבקשת בכפוף להוראת כל דין.

המזכירות תסגור את התיק.

ההחלטה ניתנת לפרסום ללא פרטים מזהים.

ניתנה היום, א' טבת תשפ"ו, 21 דצמבר 2025, בהעדר הצדדים.