פס"ד בבר"ע של ידועה בציבור נגד בנו של בן זוגה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופט ליאור ברינגר, בת"ע 54511-06-21), מיום 4.8.21, שנעתרה לבקשת המשיב לעיכוב הליכי הוצל"פ שננקטו נגדו ע"י המבקשת.

העובדות הצריכות לעניין

המנוח ד.ב. ז"ל (להלן: "המנוח") היה נשוי לאשה ונולדו להם 3 ילדים, אחד מהם הוא המשיב.

המבקשת הייתה ידועתו בציבור של המנוח, עמה חי לאחר גירושיו מאם המשיב, ולהם נולד בן משותף (להלן: "הקטין").

בפסק דין שניתן בתמ"ש 11197-12-10 (להלן "התביעה הרכושית") נקבע כי דירת המנוח לא הייתה רכוש משותף למבקשת ולמנוח אלא למנוח ובפסק דין בתיק עז' 21235-04-11 נפסק כי לקטין מגיעים מזונות מעיזבון המנוח וכי המשיבואחותו חייבים במזונות מהעיזבון יחד ולחוד על פי חלקם בעיזבון.

בס' 36 לפסה"ד שניתן בתביעה למזונות מן העיזבון נקבע כי דמי המזונות ישולמו מתוך העיזבון בתשלום אחד אשר יופקד בחשבון נאמנות שיפתח ע"י המבקשת והמוטב בו יהיה הקטין. בס' 37 לפסה"ד, החלק האופרטיבי של פסה"ד, קבע ביהמ"ש קמא (כב' השופט מוטי לוי) כי הוא מחייב את הנתבעים (שם, ביניהם המבקש) "ביחד ולחוד על פי חלקם בעזבון המנוח ד.ב. ז"ל לשלם לבן ש' כדמי מזונות ומדור עד הגיעו לגיל 21 את הסך של 253,224 ₪, על פי הפירוט......דמי המזונות האמורים בסך 253,224 ₪ ישולמו עד ליום 25.10.18 וממועד זה יצבור הפרשי הצמדה וריבית כחוק".

עזבון המנוח כלל מכונית נוסעים אותה ירשה המבקשת ודירת מגורים בה מתגוררת המבקשת והקטין, כשתביעת המשיב ואחיו לפירוק השיתוף בה תלויה ועומדת לפני ביהמ"ש קמא ( תמ"ש 30924-12-18). מעבר לאמור לעיל לא כלל העיזבון מאומה.

לאחר שניתן פסה"ד בתביעה למזונות מן העיזבון עתר המשיב לפני בית המשפט קמא (השופט מוטי לוי) לעיכוב ביצועו לצורך הגשת ערעור. ביום 15.10.18 ניתן ע"י ביהמ"ש קמא (כב' השופט מוטי לוי) עיכוב ביצוע קצוב בזמן לשם הגשת ערעור, עד ליום 29.10.18. המשיב בחר בסופו של דבר שלא להגיש ערעור על פסה"ד. המבקשת הגישה ערעור על פסה"ד שניתן בתביעה הרכושית, וזה נדחה ע"י ביהמ"ש המחוזי (הרכב בראשות כב' סגן הנשיא השופט שנלר) בפס"ד מיום 12.11.19.

ביום 16.1.20 פתחה המבקשת בהליכי הוצל"פ נגד המשיב לגביית המזונות שנפסקו. בקשת המשיב לעיכוב הליכי ההוצל"פ נדחתה בהחלטת רשמת ההוצל"פ מיום 22.6.20.

ביום 24.6.21 הגיש המשיב תביעה לבית המשפט קמא במסגרתה עתר ל"צו הצהרתי הקובע כי מזונות הקטין ישולמו מהעיזבון, צו לביטול הליכי הוצל"פ". בד בבד עם הגשת התביעה הגיש בקשה לסעד זמני להורות על עיכוב הליכי ההוצל"פ שפתחה נגדו המבקשת .