פס"ד בבר"ע על מזונות זמניים

האם זכאית המבקשת למזונות זמניים מידי המשיב אם לאו – זוהי השאלה שבלב ההליך שבכותרת.

בקשת רשות הערעור שלפניי מכוונת כנגד החלטת בית המשפט לענייני משפחה באשדוד מיום 13.12.2025 שניתנה בתלה"מ 5793-08-25 ועניינה מזונות זמניים.

בהחלטה מושא דיוננו פסק בית המשפט קמא מזונות זמניים עבור חמשת ילדיהם הקטינים של הצדדים ובנם הבגיר, אך לא פסק מזונות זמניים עבור המבקשת.

בקשת רשות הערעור נסבה סביב אי חיוב המשיב במזונותיה הזמניים של המבקשת.

להשלמת התמונה יצוין, כי המשיב הקדים והגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה הנדונה בגדרה השיג על גובה מזונותיהם הזמניים של הילדים בהם חוייב, אשר התבררה בפני מותב אחר של בית משפט זה (כב' השופטת ג. לוין), ונדחתה בלא שנתבקשה תגובת המבקשת לה (רמ"ש 75134-12-25).

רקע כללי והשתלשלות העניינים בהליך קמא בתמצית

1. מן המונח לפניי עולה, כי הצדדים נישאו כדמו"י בשנת 2006, והם הוריהם של שישה ילדים. בנם הבכור בגר במהלך השנה החולפת, ואילו יתר הילדים עודם קטינים.

   יחסי הצדדים נקלעו למשבר בחודש אפריל אשתקד, ומאז אין הם דרים תחת קורת גג אחת. בעת הזו, מתגוררת המבקשת יחד עם ילדי הצדדים בדירת הפנטהאוז המשותפת לצדדים ושוכנת ב..., ואילו המשיב מתגורר, כשם שהצהיר בפני בית המשפט קמא ובפני בית הדין הרבני בדירה ב... יחד עם בת זוגו הנוכחית וילדיה.

   ראשיתם של ההליכים המתנהלים בין הצדדים הייתה עם הגשת בקשה ליישוב סכסוך ע"י המבקשת בחודש מאי אשתקד, שלא הוביל להסכם; בחודש יולי הוגשה ע"י המבקשת בקשה לצו הגנה וההליך הסתיים בהסכמת הצדדים לגבי הרחקת המשיב מדירת הצדדים למשך שלושה חודשים.

   בהמשך, ומשהליך יישוב הסכסוך נסגר, הוגשו ע"י המבקשת בחודש אוגוסט תביעה רכושית, תביעת מזונות (עבור המבקשת ועבור ילדי הצדדים) ותביעה בעניין האחריות ההורית וחלוקת זמני השהות של הקטינים עם הצדדים.

2. סמוך לאחר שהוגשה על ידה תביעת המזונות עתרה המבקשת לפסיקת מזונות זמניים עבורה ועבור ילדי הצדדים, ובה עתרה לחיוב המשיב בדמי מזונות הקטינים בסך 25,200 ₪ לחודש; בדמי מזונותיה הזמניים בסך 37,160 ₪ לחודש; בסך 54,300 ₪ עבור הוצאות המדור שלה ושל הקטינים; ובמלוא ההוצאות הרפואיות והוצאות החינוך של הקטינים.

   בבקשה למזונות זמניים טענה המבקשת, בין היתר, כי היא אינה עובדת מזה שנים רבות בהיותה אמונה על גידול ששת ילדי הצדדים, בעוד המשיב היה אחראי על פרנסת הבית ועל הרחבת עסקיו; כי במהלך השנים היא הייתה תלויה כלכלית במשיב באופן מלא ולא ניהלה חשבון בנק נפרד; כי המשיב הפיק תלושי שכר פיקטיביים על שמה על אף שמעולם לא עבדה בחברות שבבעלותו וכלל לא ידעה על כך; כי המשיב עוסק בתחום הנדל"ן וכי הוא איש אמיד, בעל מניות בתאגידי נדל"ן רבים ונכסים בשווי מיליוני שקלים. לטענתה, המשיב מרוויח מאות אלפי שקלים בחודש, אך מסתיר את הכנסותיו האמתיות, והוא חי ברמת חיים גבוהה ראוותנית המזוהה עם האלפיון העליון, ומוציא סכומי עתק על בילויים, מותגים וסמים. כן טענה, כי עם פרוץ המשבר הזוגי, הפסיק המשיב להעביר כספים לטובת מימון צרכי התא המשפחתי, ביטל כרטיסי אשראי והוראות קבע (לרבות החזרי המשכנתא), וגרם ליתרת חובה בחשבון הבנק המשותף; כי אינה יכולה לצאת לעבוד משהיא מגדלת שישה ילדים לבד, וכי המשיב אינו מקיים את זמני השהות עם הילדים אלא לפרקי זמן קצרים.

   מנגד טען המשיב בתגובתו, כי הסכומים שנתבעו ע"י המבקשת מוגזמים וללא תימוכין. עוד טען, כי המבקשת עבדה באחת החברות שבבעלותו כ... ושכרה החודשי עמד על כ- 25,000 ₪; הוא הציג תלושי שכר של המבקשת, והוסיף כי היא בעלת הסמכה מקצועית כ... וכ..., ובעבר היה בבעלותה עסק מצליח למכירת ... לטענתו, היא עדיין עובדת בתחום, והכנסותיה אינן מדווחות, ולכן אינה זכאית למזונות אישה. הוא מאשר שהוא איש עסקים ובעל חברות ..., אך טוען, כי על החברות רובצות הלוואות והתחייבויות בהיקף של מיליוני שקלים, ומוסיף, שמאז משבר הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל" ספג ענף ה... מכה קשה, החברות נקלעו לקשיים והוא חדל למשוך משכורות בחודש יוני אשתקד. לטענתו, המבקשת התעלמה ממצבן הכלכלי של החברות, והמשיכה לנהל אורח חיים בזבזני.

   עוד נטען על ידו, כי המבקשת היא אישה מורדת, שנהגה כלפיו באופן כוחני ופוגעני, הכולל סילוקו מהבית, ניתוק הקשר הזוגי והטחת האשמות קשות כלפיו; וכי היא יצרה ניכור קשה של הילדים כלפיו. לדידו, היא מנסה ליצור מצג שווא של רצון בשלום בית כדי להשיג יתרון כלכלי; וכי הוא נושא במלוא הוצאות המדור, המשכנתאות והוצאות אחזקת הבית מאז מועד הקרע, בעוד המבקשת לא נשאה בחלקה בהוצאות הללו. לטענתו, הוא גם נשא מראש בכל הוצאות החינוך והחוגים של הילדים עבור שנת לימודים שלמה.