רכבת ישראל בע"מ נ' י.ש. 1999 נצר בע"מ ואח'

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בהרצליה מיום 15.5.11 (כב' השופט ד"ר שאול אבינור) לפיה נתקבלה עתירת המשיבה למתן צו מניעה זמני לעיכוב מימוש ערבות בנקאית עד לסך של 500,000 ₪ בתוקף עד ליום 1.6.14.

הערבות הבנקאית ניתנה על ידי המשיב הפורמאלי בקשר למילוי התחייבויות המשיבה על פי חוזה (להלן: "החוזה") שנחתם בחודש ינואר 2011 בינה לבין המבקשת, לביצוע עבודות תחזוקה ושיפוצים במשרדים תחנות ומתחמים תפעוליים של המבקשת באזור הצפון. זאת לאחר שהמשיבה זכתה במכרז שפרסמה המבקשת.

ההחלטה נשוא הבר"ע ניתנה - על פי הסכמת הצדדים - על יסוד סיכומי הצדדים בכתב וללא חקירות עדים.

כפי שעולה מההחלטה, הבקשה הוגשה במסגרת תובענה שהגישה המשיבה כנגד המבקשת לסעד של פיצויים בגין הפרת החוזה. זאת לאחר שהמבקשת הודיעה למשיבה על ביטול החוזה בטענה של הפרות יסודיות של המשיבה את החוזה ובין היתר כי המשיבה שימשה "חברת קש" של חברה אחרת שזכתה במכרז שפירסמה המבקשת לביצוע העבודות באזור המרכז (להלן: "חברת בן שטרית"). במקביל פנתה המבקשת למשיב הפורמאלי וביקשה לחלט את הערבות הבנקאית על מלוא הסכום הנקוב בה.

המשיבה טענה בין היתר כי מתקיימות נסיבות חריגות המאפשרות מתן צו לעיכוב מימוש הערבות הבנקאית האוטונומית. זאת לטענתה בין היתר מאחר וביטול המבקשת את החוזה נעשה לטענת המשיבה כ"נקמה" על העסקת המשיבה את חברת בן שטרית כקבלן משנה במסגרת ביצוע העבודות לפי החוזה. המשיבה טענה כי היא עצמה לא הפרה את החוזה, כי למבקשת לא נגרם כל נזק בעוד שאם תחולט הערבות הבנקאית עלולה המשיבה למצוא את עצמה "ממוטטת כלכלית" תוך פגיעה במוניטין ובשמה הטוב.

המלצתי לצדדים על סמך החומר שנפרש לפני, להסכים על החזרת העניין לבית משפט קמא שידון בו מחדש בשים לב בין היתר לאמור דלהלן, וערכאה קמא לא תהיה קשורה בהחלטתה הקודמת.

כלל הוא שעל מנת להצליח בהליך בו מתבקש עיכוב מימוש של ערבות בנקאית אוטונומית על המבקש להצביע על מרמה או על נסיבות מיוחדות. ביהמ"ש לא ייתן בנקל צו מניעה זמני המונע מימוש ערבות בנקאית אוטונומית אלא במקרים נדירים ויוצאי דופן (ראו גם: רע"א 4479/10 דלתון עבודות אלומניום בע"מ נ' קש"ת מלונאות בע"מ [פורסם בנבו], 13.6.10).

במקרה הנדון, אין בהחלטה נשוא הבר"ע התייחסות או הכרעה עובדתית שממנה ניתן ללמוד כי בית משפט קמא שוכנע בקיומם של נסיבות מיוחדות וחריגות אלו. נראה שבית המשפט לא בחן אם התקיימו נסיבות כאלה, ובהיעדר קביעות ברורות במחלוקות העובדתיות שבעניין זה - לא ניתן ללמוד על פניו שמדובר באותם מקרים חריגים ויוצאי דופן המצדיקים על פי הפסיקה את עיכוב מימוש הערבות הבנקאית האוטונומית באופן מלא.

נראה לכאורה גם שהמשיבה לא השכילה להראות שנתקיימו נסיבות חריגות המצדיקות על פי הפסיקה הוצאת צו זמני שימנע את מימוש הערבות הבנקאית האוטונומית. מאידך, הצביעה המבקשת על מניעים אחרים לביטול החוזה, ומניעים אלה לא נבחנו ולא נדונו בהחלטה.

מהחומר שלפני עולה שהמשיבה גם לא צרפה לבקשתה לצו המניעה הזמני אסמכתא לטענה לפיה חילוט הערבות עלול לגרום לה נזק עצום אלא הסתפקה בטענות כלליות בלבד. מה גם שהמבקשת - שהינה גוף בעל חוסן כלכלי - הבהירה כי במידה וייקבע שלא היה מקום לחלט את הערבות תשיב למשיבה את סכום הערבות, ועל פניו לא הונח בסיס לכך שייגרם למשיבה נזק בלתי הפיך כתוצאה ממימוש הערבות.

יודיעוני הצדדים עמדתם בתוך 7 ימים מהמצאת החלטה זו אם הם מקבלים את המלצתי הלכאורית. כך ייחסך זמן והוצאות מיותרות.

ניתנה היום, ג' תמוז תשע"א, 05 יולי 2011. המזכירות תודיע לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: