ריש ואח' נ' שרב-שטרית 10 בדצמבר 2013

החלטה

הבקשה:

לפני בקשה לתיקון בקשה לאכיפת פס"ד חוץ.

הבקשה היא לתיקון ע"י הוספת עילה של אכיפת פס"ד חוץ נוסף, שניתן לטובת המבקשים 2-3, כנגד המשיב בבימ"ש בפדובה איטליה בתאריך 18.4.12 והופקד במזכירות של בימ"ש הנ"ל בתאריך 27.9.12.

לטענת המבקשים, לאחר מתן ההחלטה למתן סעד דחוף נשוא הבקשה בתיק, המשיך המשיב בהליכים נגד המבקשים, בתביעה להדחת המבקש 3 מתפקידו כמנהל המבקשת 2.

המבקשים טוענים, כי לאחר שהופקד פס"ד סופי במזכירות ביהמ"ש בפדובה איטליה, אין עוד מקום לטענת המשיב, שנטענה כתגובה לבקשה המקורית, כי אין מדובר בפס"ד סופי. זאת, כיון שגם במסגרת פסק הדין הסופי שניתן, נדחתה תביעתו של המשיב להדיח את המבקש 3 מתפקידו, והמשיב אף חוייב בתשלום הוצאות בסך של 3,000 אירו לכל אחד מהמבקשים, בתוספת התשלומים הקבועים בחוק האיטלקי.

לטענת המבקשים, על פי חוות דעת של מומחית לדין האיטלקי שהגישו כנספח, הפך פסק הדין לחלוט, לאחר שהמשיב לא הגיש כתב ערעור עליו במועד החוקי. מוסיפים המבקשים, כי הן בהחלטה הזמנית והן בפסה"ד הסופי, מדובר באותה מסכת עובדתית, הכוללת את ההליכים שנקט המשיב באיטליה להדחת המבקש 3 מתפקידו.

בשני ההליכים הללו, חוייב המשיב בהוצאות לטובת המבקשים.

הם סבורים, כי יש להחיל בענייננו את תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שעניינה סמכותו הכללית של ביהמ"ש להתיר תיקון כתבי טענות , בשילוב עם תקנה 46 לתקנות דנן, שעניינה איחוד עילות העומדות לתובעים, כולן או מקצתן כנגד אותו נתבע.

לטענת המבקשים, בתי המשפט עמדו לא אחת על נכונותם להתיר את תיקון כתבי הטענות, אפילו כאשר המדובר בתיקון לאחר שמיעת הראיות, באם יהא בכך כדי לייעל את הדיון, להעמיד על מכונן את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, ולחסוך בהליכים כפולים בין אותם בעלי דין. קל וחומר, כאשר בעניין שבפנינו, טרם החל שלב שמיעת הראיות.

לתימוכין, מביאים המבקשים פסקי דין אחדים המאשרים את שנאמר בטענותיהם, כך לדוגמא עע"מ 5674/04 עירית תל אביב נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ (פורסם בנבו), ואת שנאמר בהמ' 295/59, זבולון כוז'הינוף ואח' נ' מרים מירום ואח',פד"י י"ג 1438, בעמ' 1439-1440.

כמו כן, מביאים המבקשים את דברי המלומד אורי גורן, לפיהם יש להעתר ברוחב לב, לבקשות תיקון כתבי טענות.

המבקשים טוענים, כי אם יותר התיקון, ע"י הוספת פרק הנוגע לאכיפת פסק הדין, ימציאו כתב מתוקן תוך 7 ימים, והמשיב אף לא יאלץ לתקן תשובתו לגבי הבקשה המקורית לאכיפת ההחלטה, וכל שיידרש ממנו יהא להתייחס לעילה החדשה, שכאמור נולדה רק לאחרונה.

תגובת המשיב :

בפתח דבריו, טוען המשיב כי בבקשת המבקשים יש משום ניסיון חסר תום לב לרפא מחדלים קשים, השומטים את הבסיס תחת בקשתם המקורית לאכיפת פס"ד חוץ (הבקשה המקורית).

טוען המשיב, כי הבקשה המקורית לאכיפת החלטה שאינה ברת אכיפה לפי דין, ולאחר בזבוז זמן שיפוטי יקר ומשאבים יקרים, מודים המבקשים במסגרת הבקשה החדשה כי הבקשה המקורית לא התייחסה, למעשה לפסק דין סופי אלא להחלטת ביניים בהליך של סעד זמני, ולמעשה הבקשה הנוכחית, היא נסיון לערוך מקצה שיפורים לבקשה המקורית באמצעות תיקונה.

לטענת המשיב, אין מדובר בתיקון הבקשה המקורית, אלא, משמעות התיקון היא השבת התיק לתחילתו, וזאת בחלוף כשנתיים ימים מיום פתיחתו, ולאחר שכבר התקיימו בו דיונים לרוב והוגשו בו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים.

תיקון כזה, יחייב את ניהול התיק מחדש אגב סיבוכו וסרבולו, יהיה בו עינוי דין, ועל כן אין להתירו.

מוסיף המשיב וטוען כי אין מדובר בתיקון כתב הבקשה המקורי, כי אם ביצירת כתב בקשה חדש, במסווה של תיקון הבקשה המקורית.

לטענתו, כך המשיב, הודו המבקשים עצמם בפני ביהמ"ש כי אין ולא היה מקום לתיקון הבקשה המקורית, אלא, להגשת בקשת אכיפה חדשה בהתייחס להחלטה החדשה שניתנה ע"י בית המשפט האיטלקי.