ריצ'קוב נ' 001 ג.ש.ש. (ז.א.) בע"מ

פסק דין

1.התובע אשר עבד אצל הנתבעת כשומר בתקופה מחודש 4/2004 ועד סוף חודש 3/2007, הגיש תביעה כנגד הנתבעת לתשלום לזכויות שונות ובהן פיצויי פיטורים, תשלום עבור דמי הבראה, פדיון חופשה, פיצוי בגין הפרשה למבטחים ותשלום עבור שכר עבודה חסר.

התביעה בתיק שלפנינו הוגשה בתאריך 7.3.11, אלא שהתובע הגיש קודם לכן בסמוך לסיום יחסי העבודה שבין הצדדים, תביעה בתיק עב' 2786/07, אשר התנהלה לפני השופט קוגן, ואשר נמחקה בתאריך 6.2.08, מאחר והצדדים לא מילאו אחר החלטת בית הדין.

גרסת התובע באשר לנסיבות מחיקת התביעה הקודמת היתה שהתביעה נמחקה מאחר ואז היה ניסיון להגיע לפשרה, והצדדים לא הודיעו דבר לבית הדין, ולכן נמחקה התביעה.

מעבר לגרסה זו של התובע, אין לפנינו מידע, מדוע נמחקה התביעה הקודמת.

2.בתביעתו של התובע בתיק שלפנינו טען התובע, כי עבד כמאבטח במתקן של בזק באזור הקריות, וכי עבודות נוספות שהוצעו לו לאחר שעבודתו בבזק הופסקה, לא היו דומות לתנאי העסקתו כמאבטח בבזק.

עוד ובנוסף טען התובע, כי הנתבעת התעלמה ממכתבים שנשלחו אליה, וכן טען שהנתבעת הרעה את תנאיו בכך, שלא שילמה לו את כל דמי ההבראה המגיעים לו כחוק, לא שילמה לו עבור ימי חג ולא שילמה עבורו למבטחים, כקבוע בהסכם הקיבוצי (ס' 8 לכתב התביעה).

בנוסף לכך טען התובע, כי בשל סירובה של הנתבעת לשלם לו את זכויותיו המעוגנות בחוקי העבודה השונים, הרי סירוב זה מהווה פיטורים, ועל כן הוא זכאי לפיצויי פיטורים ולפדיון ימי החופשה, דמי ההבראה ויתר הזכויות שתבע.

3.הנתבעת בכתב הגנתה טענה, כי התובע הגיש תביעתו בשיהוי לאחר חלוף למעלה מ-4 שנים ממועד סיום יחסי עובד ומעביד בין הצדדים (יש התעלמות בכתב ההגנה מקיומה של תביעה קודמת).

הנתבעת אישרה בכתב ההגנה, כי התובע עבד כשומר מטעמה בחברת בזק, וכן הודתה בתקופת העסקה הנטענת בסעיף 5 לכתב התביעה.

הנתבעת טענה, כי התובע מעולם לא התבקש לעבור לעבוד באתרי עבודה אחרים מאשר בחברת בזק, וכן טענה, כי התובע עזב מיוזמתו את העבודה, תוך שהיא מתייחסת למכתב התובע מ-22.2.07

הנתבעת אישרה כי התובע פנה אליה בכתב באשר לתשלומים המגיעים לו, ואשר טרם שולמו, אולם לטענתה, היא תקנה את הטעון תיקון.

הנתבעת הזכירה בכתב הגנתה, כי האחראי מטעם הנתבעת על התובע, היה מר אלי רביב, והוא זה שקיים פגישות עם התובע ובפגישות אלה הסב התובע את תשומת לבו של מר רביב, לתשלומים בחסר.

באשר לזכאות התובע לפיצויי פיטורים, טענה הנתבעת, כי התובע התפטר, ועל כן אין הוא זכאי לפיצויים.

באשר לדמי ההבראה טענה נתבעת, כי הזכאות לפדיון מתייחסת לשנתיים בלבד, והיתרה המגיעה לתובע הינה 378 ₪ בלבד.

באשר לחופשה טענה הנתבעת, כי חלה התיישנות לתביעת התובע לפדיון חופשה.

כמו כן, טענה הנתבעת, כי התובע מזכיר בתביעתו טענה שלא שולמו לו ימי חג, אולם כלל אינו תובע סכום ספציפי בהתייחס לימי החג, ועל כן אין אפשרות להתייחס לתביעתו, הוא הדין באשר לטענות על שכר עבודה, טענות שאינן מכומתות ואינן מפורטות.

באשר להודעה מוקדמת הבהירה הנתבעת, כי התובע התפטר ועל כן, אין הוא זכאי להודעה מוקדמת.

לגבי קרן הפנסיה טענה הנתבעת, כי החישוב שערך התובע מופרז, וכן טענה, כי נפתחה עבור התובע קופת גמל בחודש 11/2006, כך שהתובע זכאי להפרשות עבור התקופה מתחילת עבודתו בשנת 2004 ועד חודש 11/2006, כשלטענת הנתבעת המדובר בסך 4,989 ₪, על בסיס 5% מהשכר הכולל בתקופה זו.

לגבי טענות התובע המתייחסות לתקופת המלחמה, תביעה שכלל לא כומתה ע"י התובע, טענה הנתבעת כי התובע עבד בחודשים 7/2006 ו-8/2006, בצורה סדירה, וקיבל את שכרו הרגיל וכי אין לה מחויבות לשלם לתובע בונוס.