רימון טיולים בעמ נ' לנדסמן ואח'

החלטה

זו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות (השופטת מ. קלמפנר- נבון) מיום 3.11.11, לפיו חוייבה המבקשת בפיצוי המשיבים בגין טיול בדרום צ'ילה. המשיבים מתנגדים לבקשה.

בית המשפט לתביעות קטנות הינה ערכאה מיוחדת אשר מטרתה לסיים סכסוכים בדרך מהירה ויעילה. לפיכך, אין ערעור בזכות על פסק הדין אלא יש צורך בקבלת רשות. משום כך, על בית המשפט לערעורים לשקול את מידת התערבותו, ולהתערב רק כאשר קיימת טעות משפטית או עובדתית בולטת המצריכה התערבות, או כאשר השאלה המתעוררת חוזרת באופן קבוע בבית המשפט לתביעות קטנות וקיים צורך להכריע בה, כדי לא להנציח טעות – בר"ע (מחוזי י-ם) 244/90 פנחס יאיר נ' שחר פרנקל פ"מ תשנ"א(3) 309 (1990), בר"ע (מחוזי י-ם) 567/03 טננהאוז נ' י.ד. רכב ותחבורה בע"מ אירופה קאר (ניתן ביום 9.12.2003), רע"א 3006/05 פריפר טבעי בע"מ נ' ראובני (ניתן ביום 12.7.2005); בר"ע (מחוזי י-ם) 375/08 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' קורח מאיר (ניתן ביום 3.4.2008); רע"א 9615/05 שמש נ' פוקצ'טה. המבקשת מודעת לכללים אלה, ולכן היא טוענת שאינה מערערת על הקביעות העובדתיות בפסק הדין, אלא על המסקנות הנובעות מהן. עוד אתייחס לדברים אלה.

אני דוחה את טענת המבקשת, כאילו היה על בית המשפט קמא לדחות את התביעה, כשם שנידחו תביעות אחרות בשל אותו טיול, שנדונו בפני בתי משפט אחרים. אכן, אף אם נוציא מן החשבון את המקרים שבהם ניתן תוקף להסכם פשרה ולא ניתן פסק דין מנומק, יש מותבים אחרים ותיקים אחרים שבהם הגיעו בתי משפט למסקנות שונות בגין אותו טיול. הסיבה שבגללה יש לדחות את טענות המבקשת בענין זה היא, שבית המשפט קמא לא היה רשאי לאמץ את פסקי הדין של בתי המשפט האחרים, שניתנו לפי ראיות באותם תיקים, אלא לפסוק אך ורק לפי הראיות שבפניו. בניגוד לטענות המבקשת, פסקי הדין שניתנו בתיקים אחרים אינם ראיות. העדויות בפרוטוקולים בתיקים אחרים הם ראיות. בית המשפט קמא עשה את המוטל עליו והתייחס לראיות שבפניו, תוך התייחסות גם לראיות מתיקים אחרים, וציין את ההבדל בין תיק זה לאחרים. כפי שציין בית המשפט קמא, ובצדק, באף אחד מהתיקים האחרים לא הובאה ראיה בדבר פניית המדריך המקומי אל מדריך הקבוצה לפני הטיסה לאיזור הפרעות, שבה הזהיר אותו שלא יכנס לאזור עם הקבוצה, להבדיל מעדויות על שמועות כלליות בדבר סכנות באותו איזור. מכאן, שפסק הדין של בית המשפט קמא ניתן על פי מסכת ראיות מקיפה יותר מאשר מסכת הראיות שנדונה בתיקים האחרים. אני מסכים למה שנאמר בהחלטתה של השופטת וסרקרוג ברע"א 10355-11-11 איל נ' רימון טיולים, שלא ניתן להשוות בין ראיות שהובאו במקרה זה לראיות שהובאו במקרה אחר, ופסק הדין צריך להינתן בכל מקרה לפי הראיות שבו. אם צריכה להיות אחידות בין הפסיקות בגין אותו טיול, צריך לשקול את שינוי כל פסקי הדין האחרים, שנדונו על פי ראיות חסרות, אבל זה לא עניינה של החלטה זו.

אחזור לטענת המבקשת, שאינה מבקשת לשנות את הקביעות העובדתיות. למרות אמירה זו, היא בהחלט מבקשת לשנות את הקביעות העובדתיות בדבר ידיעתה המוקדמת של המבקשת בדבר הסכנה בכניסה איזור ובדבר אזהרה מפני כניסה לאיזור, בטענה שזו עדות בלתי אמינה שמשקלה קטן. יש לציין, כי מטעם המבקשת לא העיד אף עד היודע דבר מידיעה אישית, אלא מנהל החברה. קביעת בית המשפט קמא שיש להסתמך על עדות זו אינה מצדיקה התערבות בית המשפט לערעורים, לא במקרה רגיל, וכל שכן בבית משפט לתביעות קטנות, שסדרי הדין בו מקלים יותר. לקביעה זו יש משמעות מכריעה, שכן היא משמשת בסיס למסקנה הנכונה שהמבקשת הפרה את חובות הזהירות המוטלות עליה. לפיכך, אין מקום ליתן רשת ערעור על הקביכע בדבר אחריות המבקשת לנזקי המשיבים.

אשר לנזק שנפסק, הרי בכל הקשור בנזק הממוני, גם אם ניתן היה לערוך חשבון אחר, המוציא את הטיסות מן החשבון, החשבון שערך בית המשפט קמא הוא סביר על פניו, מה עוד שכפי שאמר מנכ"ל המבקשת מר בן מנחם בעמוד 3 לפרוטוקול, אין ויכוח על הסכום המבוקש. אין הטענות מצדיקות מתן רשות ערעור. אשר לנזק הבלתי ממוני, הוא נמצא בשיקול דעת הערכאה הדיונית, ואינו חורג מן המקובל, לאור עלות הטיול והנזקים שנקבע שנגרמו.

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. המבקשת תשלם למשיבים הוצאות הבקשה בסך 5,800 ₪. המזכירות תעביר למשיבים סכום זה מתוך העירבון, ותחזיר את היתרה למבקשת.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ב, 26 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: