ריינגולד נ' קוסייב ואח'

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן על ידי בית משפט זה ביום 10.7.13 בהיעדר התייצבות המבקש, הלוא הוא התובע, ובא כוחו, לדיון אשר התקיים במועד זה.

בתיק זה, הגיש המבקש תביעה להשבת סך של 201,416 ₪ אשר העביר ליד הנתבעים בגין שיתוף פעולה עסקי לרכישת פעילותה של חנות ירקות אשר בסופו של יום לא יצא אל הפועל, והכל כמפורט בכתב התביעה.

בהחלטת בית המשפט מיום 10.6.13, אשר ניתנה בעקבות הודעת המגשר בדבר כישלון הליך הגישור אשר התנהל בין הצדדים, נקבע ההליך שבכותרת לדיון קדם משפט ליום 10.7.13. לדיון זה התייצבו הנתבעים ובאי כוחם. המבקש ובא כוחו נעדרו מדיון זה. משכך, ובהתאם לסמכות אשר מסורה לבית המשפט מכוח תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ניתן פסק דין במסגרתו הורה בית המשפט על מחיקת התובענה בהיעדר התייצבות המבקש, תוך חיובו בתשלום הוצאות כל אחד מהמשיבים בגין ניהול ההליך בסך של 2,500 ₪.

בבקשתו זו שלפניי, עתר המבקש לביטול פסק הדין אשר ניתן בהיעדר התייצבותו. לטענתו, בא כוחו לא קיבל את ההזמנה לדיון ומשכך לא ידע על מועד הדיון. משכך טען, כי בנסיבות המקרה דנן, על בית המשפט להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. לחילופין טען, כי על בית המשפט להורות על ביטול פסק הדין בהתאם לשיקול דעתו, נוכח העובדה, כי למבקש קיימים סיכויים טובים לזכות בתביעתו. משכך התבקש בית המשפט להורות על ביטול פסק הדין ולאפשר למבקש לקבל את יומו בבית המשפט.

מנגד טען המשיב 1 בתגובתו, כי המבקש ובא כוחו מתעלמים חדשות לבקרים מהחלטות בית המשפט. לטענתו, בדיון אשר התקיים ביום 14.3.13, ולאחר שבא כוחו של המשיב 2 התריע בדבר הקושי להשיג את בא כוח המבקש, התבקש בא כוח המבקש לציין לפרוטוקול את כתובתו המדויקת. משכך טען, כי על המבקש מוטלת החובה להתעדכן במועדי הדיונים הקבועים.

כן הוסיף המשיב 1 והלין על המועד בו הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין, ביום 8.9.13, וזאת לאחר כחודשיים ימים מהיום בו נודע למבקש ולבא כוחו על פסק הדין אשר ניתן בדיון. לטענתו, הבקשה לביטול פסק הדין אכן הוגשה במועד הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, נוכח ימי פגרת הקיץ, ואולם טען, כי יש בשיהוי זה כדי להעיד על חוסר תום ליבו של המבקש. כן ציין המשיב 1 בתגובתו, כי אין זו הפעם הראשונה אשר הליך זה נמחק מחוסר מעש, וכי המבקש אף נמנע מלשלם למשיבים את ההוצאות אשר הוטלו במסגרת פסק הדין. משכך, התבקש בית המשפט לדחות הבקשה. לחילופין התבקש בית המשפט להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום ההוצאות אשר נפסקו בפסק הדין, תוך חיוב המבקש בהוצאות לדוגמא.

אף המשיב 2 הגיש תגובה מטעמו, במסגרתה הצטרף לאמור בתגובת המשיב 1. כן ביקש משיב זה לציין, כי המבקש אף נמנע מלהמציא את הבקשה לבא כוחו כדין.

בתשובות אשר הוגשו מטעם המבקש לתגובות המשיבים, הלין המבקש כנגד רצונם של המשיבים לסלק התביעה מטעמים פרוצדוראליים. באשר למועד הגשת הבקשה לביטול פסק הדין טען המבקש, כי הבקשה הוגשה במועד אשר נקבע בתקנות סדר הדין האזרחי. עוד הוסיף המבקש וטען בתשובותיו, כי אין כל חובה בדין המחייבת את בא כוחו לבדוק מועדי דיונים, וכי משנטען על ידי בא כוחו בדיון ביום 14.3.13, כי אין לו פקס, הרי שההזמנה לדיון לא נמסרה לו כדין. באשר לסוגיית ההוצאות טען המבקש, כי משמדובר בביטול פסק דין מחמת הצדק, הרי שאין בית המשפט מוסמך להשית עליו הוצאות.

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 דנה בביטול פסק דין או החלטה אשר ניתנו במעמד צד אחד בהיעדר כתב הגנה או עקב אי התייצבותו של בעל דין.

בבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בשל אי התייצבות המבקש, על בית המשפט לבחון מהי הסיבה לאי-ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין (ראו בעניין זה: א' גורן, בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, בעמ' 371).

כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד ניתן בהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין מבלי שבית המשפט נדרש לבחון את טענות המבקש וסיכויי ההצלחה. ביטול כזה נעשה מתוך חובת הצדק, תוך שפגם בהליך ההמצאה משמש כשלעצמו עילה מספקת לביטול ההחלטה, ופסק דין שניתן במצב דברים שכזה ייחשב לפגום תוך שאין לקיימו (ראו בעניין זה: סוגיות בסדר דין אזרחי, בעמ' 372).

ואולם, כאשר פסק הדין אינו פגום, סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחובה, אלא סמכות המסורה לשיקול דעתו, כאשר בבואו לבחון את בקשת המבקש את ביטול פסק הדין, על בית המשפט לבחון את סיבת מחדלו של המבקש להתייצב לדיון או להתגונן מפני התביעה ואת סיכויי הצלחתו בהליך (ראו בעניין זה: סוגיות בסדר דין אזרחי, בעמ' 373).

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני סבורה, כי בנסיבות המקרה דנן אין המדובר בביטול הנדרש מחובת הצדק מהטעם, כי ההזמנה לדיון לא נמסרה לבא כוח המבקש כדין. עיון בתיק בית המשפט מלמד, כי בא כוח המבקש ביקש לקבל לידיו החלטות של בית המשפט וזימונים לדיונים באמצעות מכשיר הפקסימיליה. במצב דברים שכזה, על מזכירות בית המשפט להמציא החלטות וזימונים לידי בא כוח באמצעות הפקסימיליה, תוך שיש לראות בהמצאה בדרך זו כהמצאה שבוצעה כדין, ואין המזכירות מחויבת לבצע מסירה בדואר רשום עם אישור מסירה.

ככל ובא כוח המבקש חפץ בהחלפת דרך ביצוע מסירות על ידי מזכירות בית המשפט באמצעות מכשיר הפקסימיליה, עליו להסדיר זאת אל מול מזכירות בית המשפט. ואולם, כל עוד לא עשה כן, הרי שיש לראות במסירות אשר בוצעו באמצעות מכשיר הפקסימיליה, כמסירות אשר בוצעו כדין.

כן יש לדחות בעניין זה את טענת המבקש לפיה משנטען על ידי בא כוחו בדיון ביום 14.3.13, כי אין לו פקסימיליה, הרי שההזמנה לדיון לא נמסרה לו כדין, באשר פרוטוקול הדיון מיום 14.3.13 אינו כולל התייחסות כלשהי מצד בא כוח המבקש לעניין מניעתו מקבלת החלטות וזימונים באמצעות מכשיר הפקסימיליה.

משכך, לא ניתן לומר, כי פסק הדין אשר ניתן הינו פגום, המזכה את המבקשת בביטולו מחובת הצדק וטענות המבקש בעניין זה נדחות.

ואולם, יחד עם זאת, וכפי שפורט לעיל, לבית המשפט מסורה הסמכות להורות על ביטול פסק דין אשר ניתן בהיעדר התייצבות, לאחר שבחן את הסיבה לאי ההתייצבות המבקש לדיון ואת סיכוייו בהליך.

לאחר שעיינתי בטענות המבקש לעניין אי-התייצבותו לדיון, אני סבורה, כי אכן מדובר בטעות אשר נעשתה בתום לב על ידי המבקש ובא כוחו, באשר מדובר בהליך אשר נפתח על ידי המבקש, ומשכך חזקה עליו, כי הוא חפץ בניהולו, תוך מיצוי זכויותיו עד תום.

באשר לסיכויי התביעה יצוין, כי בהליך זה התקיים רק קדם משפט אחד, וטרם הוגשו ראיות מטעם בעלי הדין. במצב דברים זה, אין בידי בית המשפט ראיות אשר יש בהן להעיד על סיכוי התביעה להתקבל. ואולם, לאחר שעיינתי בכתב התביעה, אני סבורה, כי מדובר בטענות הראויות להתברר וכי יש ליתן למבקש את יומו בבית המשפט.