רייטר נ' חברת הביטוח הפניקס

פסק דין

הנתבעת משלמת לתובעת קצבת נכות חודשית מזה שנים, בהעברה בנקאית לחשבון הבנק של התובעת. תביעה זו הוגשה לאחר שגמלת חודש פברואר 2013 שהייתה אמורה להיות מופקדת בחשבון הבנק של התובעת בתחילת חודש מרץ הופקדה רק בחודש אפריל לאחר פניות חוזרות ונשנות של התובעת לנתבעת .

התביעה הנדונה הוגשה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה מהעיכוב בתשלום הגמלה.

תמצית טענות הצדדים:

תמצית טענות התובעת:

לטענת התובעת היא מקבלת גמלה חודשית בסך 5,000 ₪ מהנתבעת במשך שנים. לטענתה, לאחר שהתברר לה ביום 2.3.2013 שהגמלה שאמורה להיכנס לחשבונה בתחילת החודש לא נכנסה היא פנתה לנתבעת. למעשה, התובעת פנתה לנתבעת עוד בחודש פברואר ובקשה כי הנתבעת תשלח אליה את הטפסים לתיאום מס הנדרשים לצורך קבלת פטור מתשלום מס מתוך הגמלה, כפי שהדבר נעשה מזה 17 שנים. הטפסים לא הגיעו במועד גם לאחר פנייתה של התובעת. בסופו של דבר הטפסים נשלחו לתובעת והיא מלאה אותם ושלחה את הטפסים המלאים לנתבעת. למרות האמור לעיל הקצבה לא הופקדה בחשבון הבנק במועד הקבוע. התובעת פנתה לנתבעת לברר מדוע הקצבה לא הופקדה, ואז הוסבר לה כי אחד הטפסים לא הגיע לידי הנתבעת במועד. בקשותיה של התובעת לדאוג להפקדת הקצבה באופן מיידי ולאחר ששלחה את הטופס לא נענו, ואף לא נענתה בקשתה לתשלום חלקי של הגמלה עד אשר יוסדר העניין הבירוקרטי.

הנתבעת שילמה את הגמלה רק בחודש אפריל וכתוצאה מכך נאלצה התובעת "לקבץ נדבות" מבני משפחה והדבר גרם לה להתדרדרות במצבה הנפשי הקשה ממילא. בנסיבות אלו טוענת התובעת כי היא זכאית לפיצוי בסך 5,000 ₪.

מוסיפה וטוענת התובעת כי אין זו הפעם הראשונה שהנתבעת מתנהגת כך כלפיה, והיא נאלצה אף להגיש תביעה נוספת כנגד הנתבעת בשנה שעברה, אשר גם בה קיבלה פיצוי ע"י בימ"ש בנסיבות דומות.

תמצית טענות הנתבעת:

לטענת הנתבעת חל עיכוב של חודש בלבד בתשלום הגמלה וגם זאת כתוצאה מכך שהתובעת לא הודיעה על שינוי הכתובת שלה ובכך גרמה לכך שהנתבעת שלחה לה את הטפסים אשר היה עליה למלא לכתובת הקודמת שהייתה מעודכנת אצל הנתבעת. לו הייתה התובעת מעדכנת את כתובתה כראוי, היה נמנע העיכוב בתשלום הגמלה.

כמו כן, מציינת הנתבעת שלתובעת לא נגרם למעשה כל נזק שכן היא קיבלה את מלוא הגמלה חודש לאחר המועד המקורי.

התובעת ציינה בדיון שהתקיים בפניי כי הודיעה לנתבעת טלפונית על שינוי הכתובת שלה מיד כאשר עברה דירה, והראיה על כך שהנתבעת ידעה על הכתובת החדשה הינה מכתבים רבים אשר שלחה לה הנתבעת לכתובתה החדשה.

דיון:

אין למעשה מחלוקת בין הצדדים על עצם האיחור בחודש בתשלום הגמלה. אין גם מחלוקת בין הצדדים על כי הגמלה שולמה.

ההסבר שנתנה הנתבעת לעיכוב בתשלום, ואשר הנובע לטענתה מכך שהתובעת לא הודיעה על שינוי הכתובת, ובעקבות כך לא מילאה את הטופס הנדרש לצורכי פטור ממס אשר נשלח אליה ע"י הנתבעת, איננו מקובל עליי, שכן אני מאמינה לתובעת שהיא הודיעה לנתבעת טלפונית על שינוי הכתובת. בפועל התברר שהנתבעת אף פעלה בהתאם להודעה זו ושלחה לתובעת מכתבים לכתובתה החדשה.

אוסיף ואציין כי כאשר מדובר בגמלה המשולמת למבוטח לצורכי קיום, יש להקפיד כפל כפליים לפני שמעכבים את התשלום. במקרה הנדון ניתן היה לפתור את הבעיה בשיחת טלפון אחת לתובעת ולבדוק מדוע לא מילאה את הטופס. בשיחה זו היה ניתן לפתור את הבעיה עוד לפני מועד התשלום ולמנוע את עוגמת הנפש שנגרמה לתובעת. פתרון נוסף וחלקי היה יכול להיות קבלת בקשת התובעת לתשלום חלקי עד אשר יתקבל הטופס אצל הנתבעת.

הפתרון שבחרה הנתבעת איננו מתאים למקרה בו מדובר בגמלה שהיא למעשה גמלת קיום.

לאור האמור לעיל, אני קובעת שאין הצדקה לעיכוב בתשלום הגמלה על ידי הנתבעת.

גובה הנזק:

התובעת בכתב התביעה ציינה כי נאלצה "לקבץ נדבות" לצורך מחייתה באותו חודש וכי מצבה הרפואי התדרדר כתוצאה מחסרון הכיס שנכפה עליה. התובעת אמנם לא הביאה ראיות נוספות לאמור בכתב התביעה אך בדיון ציינה שזאת למעשה גמלת קיום מבחינתה, ולכן אני מאמינה לה שהיא נזקקה לעזרה לצורך רכישת המצרכים ,ולו המינימליים , הדרושים או שנדרשו לכלכלתה. כמו כן אני מאמינה לה כי הדבר הטריד אותה וגרם לה לדאגה רבה.