ריזק מוחמד חסן קובעה ואח' נ' מדינת ישראל

החלטה

עניינה של התובענה שלפנינו, פיצוי התובעים בגין הריסת בתיהם במסגרת פעולת כוח צה"ל בקלקיליה ביום 29.8.07.

כאמור בכתב התביעה, במטרה לתפוס מבוקשים המשתייכים לזרוע הצבאית של ארגון החמאס, השתמש צה"ל בנוהל המכונה "סיר לחץ" שבסופו הוחרבו 7 יחידות דיור, מתוכן חמש יחידות נהרסו כליל, ביניהן דירות התובעים, ושתיים נוספות שנהרסו באופן חלקי.

התובעים טוענים כי הריסת הבתים נעשתה בדרך רשלנית ושלא לצורך, וניתן היה למנוע אותה, ולפיכך נושאת הנתבעת באחריות לנזקיהם.

עוד נטען, כי אין להגדיר אירוע זה כ"פעולה מלחמתית" המעניקה חסינות למדינה, הואיל ולא התקיים במקום עימות בין צה"ל לכוח עוין שהצריך את הריסת הבתים, כי אם מרדף של חיילי צה"ל אחר מבוקשים שבאותה העת עזבו את בתיהם של התובעים.

בכתב ההגנה, נטענה טענה מקדמית לסילוק התביעה על הסף מפאת חסינות המוענקת למדינה מפני תביעות מסוג זה לפי סעיף 5 לחוק הנזיקין האזרחיים [אחריות המדינה], התשי"ב- 1952.

לטענת המדינה, האירוע נשוא תובענה זו עונה על הגדרת "פעולה מלחמתית" אשר הורחבה בשנים האחרונות בפסק דינו של הנשיא (דאז) א. ברק, בבג"צ 7015/02 עג'ורי ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל ואח' [תק-על 2002(3), 1021].

יצוין, כי ביום 27.5.10 הודיעה המדינה כי התובעים בחרו להעלים מכתב התביעה טענה עובדתית כי הרשות הפלסטינית בנתה עבור התובע מס' 1 והתובע מס' 3 את ביתם מחדש, וכן כי התובע מס' 4 אינו הבעלים של הבית נשוא התביעה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין יש לברר את התביעה לגופה.

מלשון תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 עולה, כי בית המשפט ידחה על הסף רק תובענה שלא תוכל להעניק לתובע את הסעד אותו הוא מבקש, לאחר בירורה עד תומה.

לא אחת נפסק כי בטרם יורה בית המשפט על דחיית תובענה, עליו לנקוט משנה זהירות בבחינת כתבי הטענות, ומקום שימצא כי קיימת אפשרות,ולו קלושה, שהתובע יזכה בסעד לו הוא עותר - לא יורה בית המשפט על דחיית התובענה.

בהיות זכות הגישה לערכאות זכות חוקתית, רווחת הדעה בפסיקה כי היעתרות לבקשות לסילוק על הסף תיעשה במשורה (ראה למשל בע"א 335/78, יוסף שאלתיאל ואח' נ' אריה שני ואח', פ"ד לו(2) 151:

"המדובר בסעד מרחיק לכת מאוד, שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני תובע, המבקש לעבור את הסף, להשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו לפני השופט היושב בדין. לפיכך, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים, בהם ברור לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות הנטענות העולות מתביעתו (ע"א 109/49). דחיה של תביעה על הסף תיעשה, רק כאשר בית המשפט משוכנע, שגם אם היה נשמע הדיון לגופו, אחד היה דינו – להידחות..."

לפיכך אני קובעת כדלקמן:

הטענה המקדמית בדבר סילוק התובענה על הסף נדחית ללא צו להוצאות.

בשל שביתת המזכירות, ניתנת בזאת אורכה להגשת התגובה לבקשה להפקדת ערובה עד ליום 1.9.10.

נקבע לקד"מ ליום 10.11.10 בעשה 9:30.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.