ריבקיו נ' סמיאה

פסק דין

העדה אורית אחותו של התובע עבדה בבית העסק של הנתבע ובסיום יום העבודה היא יצאה מחניה בנסיעה לאחור, ולאחר שהשלימה את היציאה עצרה על מנת לשלב להילוך קדמי, ואז יצא הנתבע גם הוא מחניה סמוכה בנסיעה לאחור, ופגע במכוניתה בצד הימני קדמי.

אין מחלוקת של ממש אודות עובדות אלה והנתבע, שלא מתוך תחושת אשמה לדבריו, הציע לאורית במקום פיצוי בסך 200 ₪ כיוון שלטענתו נפגעה רק בקאלית של פנס איתות שמכירה כ- 160 ₪.

אורית לדבריו דחתה את ההצעה ואמרה "זה שטויות".

היא עצמה לא פנתה לנתבע בעניין הנזק לרכב, והמשיכה לעבוד אצלו, אך ימים לאחר מכן הופיע התובע אצל הנתבע והאחרון שלח אותו לתקן את הרכב במוסך של גיסו, אך התובע דרש תיקונים מעבר לנזק הקטן שנגרם בתאונה, ובהמשך הגיע אל הנתבע עם הצעת תיקון גבוהה שהנתבע סירב לשלמה.

התובע אף ביקש מהנתבע לערב את חברת הביטוח שלו, והנתבע טוען כי לא הסכים בטענה שדמי ההשתתפות העצמית גבוהים ואז הציע לו התובע לדבריו, להפעיל את הביטוח שלו והוא התובע ישתתף איתו ב- 500 ₪ כחלק מדמי ההשתתפות העצמית, ואז יוכל לתקן את כל הנזקים.

לכך סירב הנתבע.

התובע מאשר כי ביקש מהנתבע להפעיל את הביטוח והנתבע הגיב כי יש לו בעיות עם הביטוח.

השמאי אליו פנה התובע ראה את הרכב כחודש וחצי לאחר התאונה.

מדובר ברכב מודל 1995 ובמהלך החודש וחצי היה הרכב במצב של נסיעה אף שפנס האיתות הקדמי נפגע בתאונה ולא תוקן אלא בשלב יותר מאוחר.

אורית מכחישה את טענת הנתבע כי הציעה לה במקום 200 ₪, והתובע מכחיש כי הציע לשלם לנתבע 500 ₪ השתתפות בדמי השתתפות עצמית לצורך תיקון נזקים שאינם שייכים לתאונה.

אשר להצעה לתקן את הרכב במוסך של גיסו של הנתבע טוען התובע כי היה במוסך והסכים עם בעל המוסך לגבי חלק מהתיקונים, אך סירב להצעה להדביק את הפגוש.

כיוון שמדובר ברכב מודל 1995 שאחרי התאונה נסע בטעם תוקן, לא שוכנעתי כי כל הנזקים המתוארים בדו"ח השמאי הינם נזקי תאונה זו, ובנוסף לכך הוחלפו ברכב פגוש וכנף קדמיים, באופן ששיפרו מעט את מצבו, ובהתחשב בכל האמור הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך 2500 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממרץ 2008 ועד ליום הפירעון, ועוד 100 ₪ הוצאות בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום הפירעון.

ניתן היום, כ' טבת תש"ע, 06 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: