ריבצוב נ' טובה ואח'

פסק דין

1. בין התובע – מר סרגיי ריבצוב (להלן:"התובע") ובין הנתבע 2 – מר שי מחדון (להלן:"מר מחדון"), שהינו בעל מוסך לאופנועים וטרקטורים התנהל דיון בתיק אחר, שמספרו 40757-10-12 בו תבע מר מחדון את התובע סכום מסוים עבור עבודות שביצע מר מחדון לתיקון אופנוע שהיה של התובע.

מאחר ועסקינן באותם צדדים, נקבעו שני התיקים לדיון ביום 20.6.13.

ביום הדיון, הגיעו הצדדים להסכם פשרה בתיק 40757-10-12 ונותר עדיין הדיון וההכרעה בתיק הנוכחי- 47415-01-13, שעיקר עובדותיו הן כדלקמן:

א. א) התובע רכש ביום 15.8.12 אופנוע שנת ייצור 1997 (להלן:"האופנוע") - אופנוע שהיה בבעלות הנתבע 1 (להלן:"הנתבע"). בטרם רכש התובע את האופנוע, הוא פנה אל מר מחדון – כאדם שמחזיק במוסך לאופנועים- וביקש ממנו למכור לו או לחלופין למצוא עבורו אופנוע המיועד לנהיגת שטח ואף ציין שיש ביכולתו לשלם לא יותר מ-15,000 ₪.

ב) בעקבות הבקשה הנ"ל של התובע, השיב מר מחדון לתובע, שיש עבורו אופנוע המטופל בקביעות במוסכו ואשר הנתבע מבקש למכור ומר מחדון גם אמר לתובע, שיש לו ידיעה לגבי אופנוע זה, שמדובר במציאה, שכן מדובר באופנוע שמור מאד ומר מחדון ממליץ עליו מאוד.

ימים מספר לאחר שיחה זו, התקשר מר מחדון והודיע לתובע, שהנתבע מגיע למוסך עם האופנוע ואם התובע עדיין מעוניין לרכוש אותו- יתאם מר מחדון פגישה בין התובע ובין הנתבע.

אכן, התובע נפגש עם הנתבע במוסכו של מר מחדון והתובע החליט לרכוש את האופנוע רק לאחר שמר מחדון היה הרוח החיה במכירה זו, המליץ על האופנוע והתחייב לכדאיות העסקה ואף ערב לתקינות האופנוע וטען, שהאופנוע מטופל במוסכו וכי מצבו המכאני וגם הבטיח כי מייד לאחר רכישת האופנוע, יבצע מר מחדון טיפול כולל לאופנוע וגם הבטיח, שכל נזק או קלקול עתידי – יטופל על ידי מר מחדון.

ג) התובע שילם בעד האופנוע סך של 19,000 ₪ - למרות שהתכוון לרכוש אופנוע רק בסכום שלא יעלה על 15,000 ₪ - וזאת לאחר הפצרות ושכנועים רבים מצד הנתבעים, אשר הפעילו מכבש לחצים ושכנועים על התובע, תוך מתן הבטחות שונות.

התובע שילם הסך של 19,000 ₪ באופן הבא: סך של 10,000 ₪ במזומן והיתרה בסך 9,000 ₪ שולמה בתשעה שיקים חודשיים עתידיים של1,000 ₪.

ב. מכאן ואילך, בא התובע בטענות ובהאשמות כנגד הנתבעים, שעיקרן מפורטות להלן:

א) הנתבע קיבל לידיו את הסך של 10,000 ₪, אשר התובע שילם במזומן ואילו את השיקים הנ"ל לקח מר מחדון. התובע סבור, שמר מחדון קיבל השיקים לידיו לאור הסכם שהיה בין הנתבע ובין מר מחדון והאופנוע נותר במוסכו של מר מחדון למשך 10 ימים לצורך טיפול מכאני כולל ומקיף ולשם השבחתו, חידושו והשמשתו.

ביום 25.8.12 – לאחר 10 ימים מיום הרכישה- יצר מר מחדון קשר עם התובע והודיע לו שהאופנוע טופל ונמצא במצב חדש ובהמשך לכך, קיבל התובע את האופנוע.

ב) יומיים לאחר שהתובע קיבל את האופנוע, החלו להופיע רעשים מוזרים מהמנוע – עד כי לא ניתן היה לנסוע עליו יותר ממטרים בודדים. בעקבות כך, טלפן התובע אל שני הנתבעים והודיע על התקלה ולמרות מה שהבטיח מר מחדון לתובע בדבר המשך הטיפול באופנוע, התחמקו הנתבעים מטענות התובע בתירוצים שונים ואף הפסיקו לענות לשיחות התובע.

מאחר ושיחותיו של התובע לא נענו, הגיע התובע אל מוסכו של מר מחדון וביקש הסברים, אך לא זכה לכל עזרה והתייחסות ובנוסף לכך, דרש מר מחדון מהתובע סך של אלפים רבים עבור הטיפול שביצע באופנוע ורק לאחר שיסדיר את חובו, ימשיך מר מחדון לטפל באופנוע.

ג) לטענת התובע, לא היה עליו לשלם סכום נוסף מעבר לסכום ששילם בעד רכישת האופנוע ומשהבין התובע, שהנתבעים לא יעזרו לפתרון בעיית התקלה, פנה התובע למוסך אחר והוביל לשם את האופנוע באמצעות גרר. (להלן:"המוסך האחר").

התובע טוען, שבמוסך האחר, אליו הובא האופנוע ולמרות שבוצעה בדיקה שטחית ולא מעמיקה, התגלה, שהמיכל המיועד למילוי שמן מנוע יבש לחלוטין ולהערכת המוסך האחר לא הוכנס למיכל זה שמן מנוע קודם למסירת האופנוע לידי התובע.

התובע ממשיך ומתאר בתביעתו, את הממצאים שנמצאו באופנוע על ידי המוסך האחר ולאור ממצאים אלה, הגיע התובע למסקנה, שהנתבעים חברו יחדיו להונות אותו.

המוסך האחר המליץ לתובע, שלא כדאי להשקיע בתיקון האופנוע עד אשר שמאי רכב יבחן את מצב האופנוע ובעקבות המלצה זו, שכר התובע שירותיו של מר כהן חיים, שהינו שמאי רכב (להלן:"השמאי").

ג. בהסתמך על ממצאי המוסך האחר ובהסתמך על ממצאי חוות הדעת של השמאי, הגיש התובע תביעה זו, בה ביקש לחייב הנתבעים להשיב לו את הסך של 21,000 ₪, הכולל: עלות האופנוע וכן סך 2,000 ₪ עבור הוצאות שהיו לתובע.