ריאד קבלנות והשקעות בע"מ נ' א.ד.א.ם בניה וגמר 2011 בע"מ ואח'

החלטה

1. המבקשת הגישה בקשה לביטול עיקול זמני, אשר הוטל על זכויותיה אצל חברת עתיד – רשת מכללות טכנולוגיות בע"מ (להלן: "עתיד"), על ידי רשם ההוצאה לפועל, בסמוך לאחר פתיחת התיק, ובטרם המצאת האזהרה לידי המבקשת.

דיון בבקשה התקיים בפני היום.

2. עסקינן בשיק על סך 104,000 ₪, ליום 30.6.12. השיק הוגש לביצוע כנגד שלושה: המבקשת, היא מושכת השיק, א.ז, הוא הנפרע, מכח חתימת היסב, ועו"ד אדיב מחול, החתום על השיק בחתימת ערבות.

המבקשת ועו"ד מחול הגישו התנגדות לביצוע שטר, במסגרתה טענו, כי השיק נגנב. על פי הנטען, השיק נשוא ההתנגדות נמסר יחד עם מספר שיקים נוספים לידי א.ז, הנפרע, על מנת שזה יעבירם לידי מר ג'אסר ח'יר, לצורך ביצוע עיסקת ניכיון. עסקה זו לא יצאה אל הפועל, בסופו של דבר, ולפיכך מר ח'יר החזיר את השיקים לידי המבקשת, באמצעות א.ז. השיקים אכן הוחזרו לידי המבקשת, מלבד השיק נשוא ההתנגדות, אשר לגביו טען א.ז, כי הוא אבד.

לטענת המבקשת, לא קיבלה כל תמורה כנגד השיק דנן, ואין היא חייבת בפרעונו, לאור הנסיבות המפורטות לעיל.

3. המשיבה טענה בתצהיר התומך בבקשה למתן צו עיקול, כי מר א.ז סיחר לידיה את השיק נשוא ההתנגדות במקום שיק קודם שהיה בידיה, בסך 100,000 ₪. לטענת המצהיר, מנהל המשיבה, א.ז ביקש לסחר לידיה את השיק נשוא ההתנגדות, כאשר לא היתה על צדו האחורי חתימה של עו"ד מחול. מנהל המשיבה דרש כי עו"ד מחול יהיה ערב, וכעבור מספר ימים חזר א.ז עם השיק, כשחתימת הערבות של עו"ד מחול על צדו האחורי. לכן, הופתע מנהל המשיבה מטענת עו"ד מחול, שהגיעה מאוחר יותר, לפיה מדובר בשיק גנוב.

המשיבה טענה עוד, כי החברה המבקשת מנוהלת על ידי עו"ד מחול, ובעלת המניות בה היא חברה אחרת, א. סמארה בע"מ, אשר עו"ד מחול הוא בעל מניותיה. בנו של עו"ד מחול, ניקולא מחול, הוא המנהל הרשום של המבקשת. לטענת המשיבה, חשבון המבקשת הוגבל, כפי שעולה מהשיק נשוא ההתנגדות, דבר שיש בו כדי להעיד על הקשיים הכלכליים שלה. שני החייבים האחרים על פי השטר, המסב והערב, נמצאים אף הם בקשיים כלכליים, ומתנהלים נגדם תיקי הוצל"פ רבים. בנוסף נטען בבקשה, כי המבקשת צפויה לקבל מ"עתיד" כספים אחרונים, במחצית חודש יולי 2012, ומלבד מקור זה – אין מניין לגבות את החוב.

נוכח אלו נעתרה רשמת ההוצאה לפועל לבקשה, והורתה על עיקול צד שלישי בידי "עתיד".

4. המבקשת הגישה, כאמור, התנגדות לביצוע שטר, ובמסגרת התצהיר התומך בהתנגדות פירטה את טענותיה אף לעניין הבקשה לביטול העיקול. מלבד טענת הגניבה כאמור, נטען בתצהירו של עו"ד מחול, כי המשיבה רקמה קנוניה עם א.ז, להוציא כספים מהמבקשת שלא כדין. לטענתה, אין חשש להברחת נכסים או להכבדה על ביצוע פסק הדין, ובקשת המשיבה למתן צו עיקול זמני לא נעשתה בתום לב, מאחר והוגשה תוך הסתרת עובדות מהותיות.

5. כאמור, התקיים בפני דיון במעמד הצדדים. במהלך הדיון נחקר המצהיר מטעם המשיבה, מחמוד מוחמד, ונחקר עו"ד מחול. בתום החקירה סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.

בין היתר התברר בדיון, כי חברת עתיד, שבידיה הוטל העיקול, כאמור, פנתה לרשם ההוצאה לפועל בבקשה למתן הוראות, מאחר ונתקבלה בידיה המחאת זכות, לפיה עליה להעביר את הכספים להם זכאית המבקשת לידי מר ניקולא מחול. רשם ההוצאה לפועל הורה לעתיד להעביר את הכספים ללשכת ההוצאה לפועל, וקבע כי על המשיבה (הזוכה) לפנות לביהמ"ש בתביעה מתאימה, אם היא חולקת על תוקפה של המחאת הזכות. על החלטה זו הוגש ערעור, אשר טרם נדון.

חקירת המצהיר מטעם המבקשת, עו"ד מחול, עסקה לא מעט באותה המחאת זכות. לטענתו, נעשה הסכם לפירוק השיתוף, בכל הנוגע לעבודת המבקשת מול חברת עתיד. מאחר ובנו ניקולא השקיע סכום של כ-300,000 ₪ בחברה (כנגד ערבות בנקאית שהועמדה לה), ניתנה המחאת הזכות לטובתו, החל מהכספים להם זכאית המבקשת מחודש יולי השנה. אמנם, שינוי צורת העבודה, שבעטיו נעשה הסכם בין החברה לבין נקולא, הינו החל מאוגוסט, אך אין לכך קשר עם המחאת הזכות, אשר עומדת בפני עצמה.

באשר לטיב היחסים בין עו"ד מחול לבין המבקשת ולבין א.ז, עלה מהחקירה הנגדית, כי בניגוד לאמור בתצהיר (לפיו א.ז הוא "לקוח לשעבר"), הרי שלמעשה א.ז הוא הבעלים של החברה המבקשת, אלא שעו"ד מחול מנהל עבורו את עסקיו, ומשמש כבעל המניות בנאמנות עבורו.

עיקר הטענה שהעלה ב"כ המבקשת בדיון הוא, כי נרקמה קנוניה בין א.ז לבין המשיבה, על מנת לגבות את חובו של א.ז מהמבקשת, באמצעות כספים שהומחו כבר לניקולא מחול. העיקול הוטל, לטענתו, רק על אותם כספים שהומחו לניקולא מחול, שעה שלמבקשת זכויות רבות אצל צדדים שלישיים שונים, בגין פרויקטים שונים שהיא מבצעת, ושהיא זכאית בגינם לכספים. בין היתר, נטען כי עיריית שפרעם אמורה לשלם למבקשת בקרוב סכום העולה על 800,000 ₪, והדבר אף ידוע למשיבה, ובכל זאת בחרה המשיבה לעקל אך ורק את הכספים שעליהם חלה המחאת הזכות.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה לביטול העיקול, ולהותיר את העיקול על כנו.

כידוע, תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעות כמה דרישות, שרק בהתקיימן יינתן צו עיקול זמני:

א.הדרישה הקבועה בתקנה 362(א), וחלה על כלל הסעדים הזמניים, לכך שביהמ"ש ישתכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת התובענה.

ב.הדרישה הקבועה בתקנה 374(ב), ונוגעת ספציפית לסעד העיקול הזמני, להתקיימות חשש סביר לכך שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצועו של פסק הדין.

ג.הדרישה הקבועה בתקנה 362(ב)(1), לכך ש"מאזן הנוחות" יצדיק מתן הסעד הזמני, דהיינו - הנזק שייגרם אם לא יינתן הסעד הזמני יעלה על הנזק שייגרם במתן הסעד הזמני.