רטין נ' ארביב

החלטה

1.בפני בקשת הנתבע, לסילוק התביעה שהגישה נגדו התובעת על הסף מחמת מעשה בית דין.

המדובר בתביעה כספית בגין עבודות שיפוץ שביצע הנתבע בדירת התובעת ע"פ הסכם התקשרות שנערך ונחתם בין הצדדים ביום 26.8.10 .

בכתב התביעה עתרה התובעת לפיצויים בגין עלות התיקונים וההוצאות שנגרמו לה כתוצאה מאופן ביצוע העבודות ע"י הנתבע, להשבת מחצית התשלום ששילמה וכן לפיצוי בגין הוצאות ועגמת נפש.

הנתבע הפנה בטענתו להליך קודם שהתנהל בין הצדדים במסגרת תביעה קטנה

)ת"ק 21523-01-11) ,שהגיש נגד התובעת (היא הנתבעת שם), לתשלום יתרת התמורה,אשר לטענתו שם חבה לו התובעת בגין העבודות שביצע בביתה (להלן: "ההליך קודם").

2.לטענת הנתבע, הטענות המועלות על ידי התובעת בכתב התביעה דנן בגין ליקויים נטענים בעבודות, נדונו והוכרעו בהליך הקודם. פסק הדין אשר ניתן הוא פסק דין חלוט ומשכך, התובעת מושתקת מהעלאת טענות שכבר נדונו והוכרעו.

3.התובעת התנגדה לבקשה וטענה כי אותה פרשה עובדתית הולידה עילות תביעה שונות ונפרדות אשר חלקן אמנם נדונו והוכרעו בהליך הקודם,אולם חלקן ובייחוד העילה הנזיקית, לא נדונו וממילא לא הוכרעו.

למען הזהירות, עתרה התובעת לתיקון כתב התביעה באופן שיותר לה לתקן את כתב התביעה ולהוסיף עילות תביעה נוספות. התובעת לא פירטה מה הן העילות הנוספות אותן ביקשה להוסיף במסגרת כתב תביעה מתוקן. בהמשך תגובתה (סעיף 29), הבהירה כי תהיה מוכנה להעמיד את תביעתה רק על הנזקים וההוצאות שנגרמו לה בפועל בגין ליקויים בעבודות שביצע הנתבע.

דיון

4.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ובחנתי את ההליך הקודם שהתקיים בין הצדדים שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל.

הדוקטרינה של מעשה-בית-דין נועדה לייעל את הדיון המשפטי, למנוע הכרעות סותרות ואף למנוע הטרדת בעל דין בהתדיינויות חוזרות ונשנות:

"משנתן בית-משפט מוסמך פסק-דין סופי בהתדיינות כלשהי, מקים פסק-הדין מחסום דיוני לפני בעלי-הדין, המונע כל התדיינות נוספת ביניהם בנושא או בשאלה שהוכרעו בפסק-הדין. כל עוד לא בוטל פסק-הדין, בין על-ידי ערכאת ערעור ובין על-ידי בית-המשפט שנתנו, מחייב פסק-הדין את הצדדים לו ביחס לכל קביעה עובדתית או משפטית הכלולה בו, ואין איש מהם יכול להעלות, במסגרת התדיינות אחרת כלשהי ביניהם, טענה העומדת בסתירה לקביעה זו" (נינה זלצמן, מעשה-בית-דין בהליך אזרחי, בעמ' 4-3).

5.מוכנה אני לקבל את טענת התובעת כי תביעת הנתבע בהליך הקודם התבססה על עילה חוזית לתשלום יתרת חוב, בעוד שתביעתה מושתתת על עילה נזיקית.

יחד עם זאת,שוכנעתי כי בנסיבות קם השתק פלוגתא ובכל מקרה בהתאם להלכה הפסוקה כפי שאף אושרה בפסיקת ביה"מ העליון לאחרונה,התובעת מושתקת מלהעלות טענותיה נשוא תביעה זו.

תורת השתק הפלוגתא הינה חלק מהדוקטרינה של מעשה בית דין המבוססת על עיקרון סופיות הדיון ומניעת הטרדה חוזרת ונשנית של בעל דין באותה פלוגתא שכבר נידונה בפני ביה"מ.

השתק פלוגתא, מתקיים בהתקיימם של מספר תנאים מצטברים. התנאי הראשון, אותה פלוגתא על רכיביה העובדתיים והמשפטיים, התנאי השני, שהפלוגתא הייתה חיונית לתוצאה הסופית, והתנאי השלישי שהיא הוכרעה שם, במפורש או מכללא, והתנאי הרביעי שיהיו אותם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי הזהות בין העילות. (ע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד(1) 642)

בהערת אגב אציין כי בהתאם להלכה שנפסקה ברע"א 1958/06 סויסה נ' צ'מפיון מוטורס,גם פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות יכול להקים השתק פלוגתא. ב- רעא 1170/08 עיריית חולון נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, הבהיר כב' השופט ריבלין כי ההשתק יכול לחול גם על צד שלא פתח בהליכים.

6.עוד ובטרם אבחן את נסיבות המקרה דנן אבהיר כי הכלל הוא שמעשה בית דין משתיק לא רק טענת בעל דין שנטענה, אלא גם טענה שחייב היה לטעון להגנתו, גם אם נמנע מעשות כן.

ראו רע"א 2237/06 ‏ ‏בנק הפועלים בע"מ נ' רלה וינשטיין: