רחמני נ' עמנואלי ואח'

החלטה

להכרעתי בקשה לסילוק התביעה על הסף, בשל העדר עילה.

עניינה של התביעה הינו תביעת המשיב (להלן: "רחמני") לסעד הצהרתי המצהיר על בטלות הסכם המכר שנחתם בין המבקשים, (להלן: "רו"ח עמנואלי" ו"מלכין" בהתאמה), בקשר לבית משרדים ברח' אורי 20 בהרצליה, בשטח של 791 מ"ר והידוע כחלקה 160 בגוש 6526. (להלן: "הנכס").

מלכין, רחמני והמשיב הפורמלי (להלן: "טובין") היו שותפים בחלקים שווים ביניהם, בר.מ.ט. שותפות לבניה, שותפות בלתי רשומה אשר הוקמה בשנת 1993 ועיסוקה בהשכרת שטחים בנכס לצדדים שלישים, באחזקה שוטפת של הנכס ובמתן שירותי ניהול לדיירים. (להלן: "השותפות").

רו"ח עמנואלי, הוא רואה החשבון של השותפות.

לטענת רחמני נקלע מלכין לקשיים כלכליים וכתוצאה מכך הוטל עיקול על זכויותיו בנכס; לאחר ניהול מו"מ סוכם בינו לבין טובין ומלכין, כי טובין ורחמני ירכשו, בחלקים שווים ביניהם, את חלקו של מלכין בנכס ובשותפות תמורת סך של 1,000,000 ₪.

טוען רחמני, כי רו"ח עמנואלי פעל 'מאחורי גבו' ורכש את הזכויות בנכס ממלכין, על פי הסכם מיום 14.4.10. (להלן: "ההסכם" ו/או "הסכם המכר"), ועל כן הוא זכאי לסעד של ביטול חוזה המכר שנכרת בגלל תרמית ואי חוקיות ותוך ביצוע עוולות.

רו"ח עמנואלי ומלכין עתרו לסילוק התביעה על הסף, מאחר שלטענתם העדר עילת התביעה נגלה על פני כתב התביעה ואין מקום לחקור ולדרוש בעובדות.

טענות רו"ח עמנואלי ומלכין

טוענים רו"ח עמנואלי ומלכין כי כתב התביעה איננו מגלה עילת תביעה וגם לו תוכח התביעה במלואה לא יהיה זכאי רחמני לסעדים המבוקשים על ידו בהמרצת הפתיחה.

לטענתם אין מניעה בין על פי חוק ובין על פי הסכם למכירת הזכויות של מלכין לרו"ח עמנואלי ו/או לכל צד ג' אחר וכי סיבת הגשת התובענה היא נקמנות של רחמני במלכין עקב סכסוך ארוך שנים ביניהם ועולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט.

כן טוענים עמנואלי ומלכין כי התביעה אינה אלא מסווה לסעדים אופרטיביים שעומדים אחר ההצהרה לבטלות הסכם המכר.

רו"ח עמנואלי ומלכין הביאו נימוקים רבים לטענתם כי יש לסלק את התובענה על הסף,

מניעות – טענות רחמני שרואה חשבון מנוע על פי דין להיות שותף בשותפות ובנכס לאור הוראות תקנות רואי- חשבון אינן בסמכותו הענינית של בית משפט אלא בסמכות מועצת רואי החשבון.

אי חוקיות -לטענת עמנואלי ומלכין רחמני מנוע מהעלאת טענה כי החוזה נגוע באי חוקיות כי איננו צד להסכם; עוד טען כי לכל היותר מדובר בהפרת משמעת שסנקציה בצידה ואין היא עילה לביטול ההסכם.

תרמית – אף אם יוברר כי טענות רחמני שרו"ח עמנואלי ביצע תרמית הרי הן לא יקימו לרחמני סעד של ביטול ההסכם כי אין הוא הצד ה'נפגע'. עוד נטען כי עוולת התרמית צריכה להתברר במסגרת תביעה נזיקין ולא במסגרת תביעה לסעד הצהרתי.

הפרת חובה חקוקה – טענות רחמני לביצוע עוולה של הפרת חובה חקוקה צריכות להתברר במסגרת תביעת נזיקין ואינן מתישבות עם הסעד המבוקש.

גרם הפרת חוזה – בין רחמני לבין מלכין לא נחתם הסכם מחייב, ואין בידי רחמני כל ראייה לקיומה של שיחה בנושא, בעיקר כשרחמני מודה כי לא שוחח עם מלכין ישירות אלא באמצעות השותף הנוסף (טובין).

סעד מכח פקודת השותפויות – הפקודה אינה כוללת כל הוראה המונעת ממלכין למכור את זכותו בנכס לאחר, ועל כן אין התביעה המבוססת על פקודת השותפויות מגלה עילה.

העיקול – ביחס לטענותיו של רחמני כי זכויותיו של מלכין עמדו בפני מימוש במסגרת תיק ההוצל"פ בגדרו הוטל העיקול טוענים עמנואלי ומלכין כי עיקול זה הוטל עוד בשנת 2005 ואינו העיקול היחידי שהוטל על הנכס וכן כי הנכס לא הוצע למכירה באמצעות ההוצל"פ.