רחמן נ' אגמון ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצויים בגין פגיעה ברכבו של התובע.

ביום 6.01.10 נסע התובע ברכבו באור יהודה, כאשר תוך כדי נסיעה ביקש לבצע פניית פרסה. אותה עת נסע הנתבע 1 ברכבו בכוון נסיעתו המקורי של התובע. כאשר החל התובע בביצוע פניית הפרסה, פגע הנתבע 1 בצידו השמאלי של רכב התובע וגם לו לנזק נשוא התביעה.

לטענת התובע, כאשר ביקש לבצע את פניית הפרסה הוא פעל בזהירות בעוד הנתבע 1 הוא זה אשר נהג בחוסר זהירות ויצא לעקיפה בלא שישים לב לרכב התובע. התובע מאשים איפוא את הנתבע 1 באחריות מלאה לנזק אשר נגרם לו ואשר מסתכם בסך של 7,373 ש''ח לפי חוות דעת שמאי, 535 ש''ח בגין ירידת ערך, 650 ש''ח בגין שכ''ט השמאי ו-442 ש''ח בגין הוצאות הגשת התביעה.

הנתבע 1 מצידו כופר בטענות התובע. לטענת הנתבע 1, הוא יצא לעקיפה בזהירות לנוכח עצירת רכב התובע, כאשר רכב התובע אינו מאותת כלל. אותה התנגשות אירעה לפי גרסת הנתבע 1, באשר התובע יצא לביצוע הפנייה בלא שישים לב לרכבו של הנתבע 1. הנתבע 1 מוסיף וכופר בסכומי הנזק הנטענים על ידי התובע.

אין מחלוקת כי הפגיעה אירעה בעת שיצא התובע לביצוע פניית פרסה. אין גם מחלוקת כי בטרם יציאת התובע לביצוע הפנייה, הוא האט את נסיעתו ואף אין מחלוקת כי לנוכח האטה זו ביקש הנתבע 1 לעקוף את רכבו של התובע ולהמשיך בנסיעה ישר.

במצב דברים זה, קשה להבין הכיצד זה לא הבחין התובע ברכב הנתבע 1. בין אם היה הנתבע 1 באותו נתיב בו נסע התובע, קל וחומר באם היה הנתבע 1 בנתיב הנסיעה הנגדי ובמהלך עקיפה, חייב היה התובע להבחין בקיומו של הנתבע 1 בטרם יצא לעקיפה. אם לא הבחין התובע ברכבו של הנתבע 1, אין מנוס מהמסקנה כי התובע יצא לביצוע פניית הפרסה בחוסר זהירות.

מאידך גיסא, לא ניתן כליל לנקות את הנתבע 1 מאחריות לאירוע. כאשר יצא הנתבע 1 לביצוע העקיפה, חייב היה לוודא כי תנאי הדרך מאפשרים זאת. במצב שכזה, ניתן היה לצפות גם מהנתבע 1 לכל הפחות לסמן או לוודא כי התובע העומד לפניו וחוסם את המשך הנסיעה בנתיב, מודע לקיומו. בנסיבות העניין איפוא, אני סבור כי יש לחלק את האחריות לאירוע בין התובע לבין הנתבע 1 בחלקים שווים וכך גם ביחס לנזקיו של התובע נשוא התביעה.

אשר להיקף הנזקים הנטענים, עיון בחוות דעת השמאי מראה כי במסגרת פירוט הנזקים נכלל תיקון "כיסוי חיצוני, מגן אחורי" בסך של 1,116 ש''ח. מהתמונות אשר הציג התובע נראה כי בכך מתכוון השמאי המלומד לנזק לפגוש האחורי ברכב התובע, נזק שניכר בתמונות אשר הוצגו בפני. מאידך גיסא, מקום הפגיעה לו טען התובע וניכר ביתר התמונות היה קדימה יותר, באזור דלת הנוסע השמאלית. לא הוסבר לי ולא שוכנעתי כי יש מקום לכלול בנזקים הנתבעים נזק זה. ביחס לתביעה בגין נזקים כללים, הרי שלנוכח מסקנתי אינני סבור שיש מקום מי מהצדדים בתשלום זה.

אשר על כן, אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעים לפצות את התובע בסך של 3,130 ש''ח (מחצית מהנזק הישיר בניכוי עלות תיקון המגן האחורי) ובסך נוסף של 592 ש''ח (מחצית מירידת הערך ושכ''ט השמאי). כמו כן, יישאו הנתבעים במחצית מאגרת בית המשפט ובהוצאות התובע בגין הגשת תביעה זו בסך של 200 ש''ח. יצוין, כי פסק דין מתייחס גם לנתבעת 2 אשר לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון וזאת ביחד ולחוד עם הנתבע 1.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום ח' אלול תש"ע, 18/08/2010 במעמד הנוכחים.

אילן רונן, שופט

הוקלד על ידי: רבקה אראל צימרמן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: