רחמין נ' תבליני מרום שבת ש.א. בע"מ

החלטה

ביום 17/4/2012 הגישה המבקשת בקשה למחיקת סעיפים מתצהירי עדות ראשית שהוגשו מטעם המשיב וזאת בשל הרחבת/שינוי חזית.

לטענת המבקשת, כתב התביעה הינו תמציתי ואנמי ואת מחדליו מנסה כעת המשיב לתקן, באמצעות הגשת תצהירים המכילים עובדות חדשות, שלא אוזכרו ואשר אינן רלוונטיות.

לפיכך, מבוקש למחוק מתצהיר התובע את הסעיפים: 3-14, 17-20, 23,25; מתצהיר עו"ד יוני חן: את הסעיפים 2-13, 16-19, 21-23; מתצהיר רפי רחמים את הסעיפים 2-13, 16-19, 21-23; מתצהיר מאיה כהן את הסעיפים 2-6, 8-11, 13-15, 17-18 (" יתר התצהירים").

ביום 20/5/2012 הגיש המשיב תגובתו.

המשיב מתנגד לבקשה ועיקר נמוקיו כדלהלן: עילת התביעה הינה הפרת הסכם לתקופה קצובה ואין שינוי/הרחבת חזית; ע"פ דין, כתב תביעה נדרש לפרט רק עובדות עיקריות המהוות את עילת התביעה ואימתי נולדה; בכתב תביעתו פירט את העובדות המהותיות; המבקשת התייחסה לדברים בכתב הגנתה (וצרפה הסכם המכר ואף הפנתה לכתבי בי- דין בבימ"ש); הבקשה לא נתמכה בתצהיר; ברצונו להציג התמונה המלאה וכך הוא עושה; אין בעובדות המצוינות כדי להרחיב את גדר המחלוקת אלא כדי להוכיח, כי מדובר בהסכם לתקופה קצובה שהופר ע"י המבקשת; בשל מעבר מכללי קבילות לכללי משקל; כן נטען ביחס לחלק מן הסעיפים גופם.

ביום 2/7/2012 הגישה המבקשת תשובה לתגובה וטענה: בהתייחס לתקנה 9 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (התקנות), המשיב לא פירט העובדות המהותיות; כתוצאה מהרחבת חזית נפגעת באופן חמור הגנתה, שכן טיעוניה כוונו והתבססו על הגרסה שפורטה בכתב התביעה; כי שינוי ו/או הרחבת חזית גם פוגע בסדרי הדין של בירור משפטי ואין לאפשר שלובו שלא בדרך המלך.

לאחר שבחנתי את הבקשה ואת טענות הצדדים להלן הכרעתי-

חזית המחלוקת, כידוע, מוגדרת בכתבי הטענות.

בע"ד אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, אלא אם ביה"מ נענה לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו או ככל שהצד שכנגד, נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא.

לאור זאת, לניסוח הטענות ולאופן הצגתן בכתבי הטענות, משמעות של ממש.

תקנה 9(4) לתקנות, קובעת כי כתב התביעה יכיל "העובדות המהוות עילת התובענה ואימתי נולדה". גם תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת, כי כתב התביעה יכיל את "העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה".

הוראות אלה משתלבות עם תקנה 71(א) לתקנות הקובעת, כי "כתב טענות יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד, שבעל הדין מסתמך עליהן בתביעתו או בהגנתו, לפי הענין, אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן".

בעניין זה נפסק, כי דרך המלך היא ניסוח כתב תביעה תמציתי דיו ובו "העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה ואימתי נולדה", כלשון תקנה 9(5) לתקנות. פשיטא, כי אין הדברים יוצרים "מרשם מחשב" וכי קיים מרחב גמישות ואין לגזור "חליפה מחויטת" לכל מצב (רע"א 2874/08 עירית הרצליה נ' אברהם יצחק בע"מ (15/5/2008).

בי"ד זה אינו כבול בדיני הראיות ובכללי הפרוצדורה והוא ינהג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית צדק (ס' 32-33 לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969). בכלל זאת, יגמיש, יקל ויפשט ההליכים כל זמן שהדבר דרוש לשם בירור האמת והצדק.

גם מטעם זה, אפילו לא נכללו העילה או מלוא העובדות המגבשות אותה, היה נוטה ביה"ד להתיר תיקון ככל שהיה בו כדי לסייע בבירור הפלוגתאות ובגילוי האמת. זאת במיוחד בשים לב לכך, כי טרם הוגשו תצהירי המבקשת בהליך.

נציין, ולו בשלב זה, כי כלל אינה ברורה חשיבותן- נחיצותן של העובדות והטענות לעיל ומה רלוונטיות יש להן בהליך שבפנינו, בשים לב לעילת התביעה!!

אין לשכוח כי עילה אחת בלבד עומדת להכרעה בהליך: האם נכרת בין הצדדים הסכם לתקופה קצובה וככל שכך, האם הופר ע"י המשיבה (שאז נדרש לתביעה המכומתת).

משכך, הגם שטענה המבקשת טענות שונות בהגנתה, תוך אזכור ופרוט להליך אחר שבין הצדדים – אין נדרשת התביעה לעובדות הנזכרות בבקשה (ובהגנה) – וממילא, לא היתה נדרשת המבקשת להתייחס להן בעדויותיה. אין לשכוח כי אין בפנינו כתב תשובה ואף לא הוגשה בקשה להגשת!!

יחד עם זאת, משמצאה המבקשת לטעון בהקשר זה בהגנתה - התייחס המשיב לכך בתצהיריו (הגם שכאמור, עפ"י דין, אין זו הדרך המשפטית הנכונה להוספת טענות עובדה).