רחמים נ' חי ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 2.9.12 בפתח תקווה.

2. לטענת התובע, נסע ברחוב כאשר זכות הקדימה נתונה לו ואז רכב הנתבעים יצא מחניה במקביל לכביש הימני והתנגשה ברכבו.

3. לטענת הנתבעת 1, נסעה באיטיות בכביש דו סטרי וזאת מאחר וקיימות במקום משמרות זהב. התובע שקצה סבלנותו עקף את רכב הנתבעת משמאל וכאשר התכוון לחזור מהעקיפה לנתיב נסיעתו, פגע ברכב הנתבעת.

4. בדיון שנערך בפני העידו התובע והנתבעת 1, הם הנהגים המעורבים בתאונה. כן העיד סוכן ביטוח מטעם התובע.

דיון:

5. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה נסע ישר בכביש והנתבעת 1 שכנראה אספה ילדים מבית הספר, יצאה מחניה ללא שימת לב לכך שהוא מצוי בכביש ופגעה בחלק הצדדי אחורי של מכוניתו. התובע הכחיש את גרסת הנתבעת לתאונה וטען כי משמרות הזהב מצויות בהמשך הכביש ולא במקום בו ארעה התאונה.

סוכן ביטוח מטעם התובע העיד כי שוחח עם הנתבעת 1 ורשם בפניו את תמצית שיחתם. העד לא הציג את התרשומת אלא העתק שלה וטען כי הנתבעת 1 ציינה כי התובע פגע בה ועל כן עליו לשלם וכי בפעם הבאה שהתובע לא יידחף לפני אדם היוצא מחניה כי הוא גבר.

6. הנתבעת 1 גם היא חזרה על גרסתה וציינה כי הגיעה לבית הספר, אספה את ילדתה, יצאה אל הכביש ונסעה בו ישר. הנתבעת 1 טענה כי נסעה באיטיות בשל אי התנועה ומשמרות הזהב אך התובע שנסע מאחוריה בנתיב נסיעתה עקף את רכבה ו"חתך אותי". הנתבעת 1 הודתה כי שוחחה עם איש הביטוח אך הכחישה את עדות סוכן הביטוח וטענה כי גם בפניו ציינה כי התובע חתך אותה.

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני סבורה שיש לקבל את גרסת הנתבעת לאופן קרות התאונה.

התרשמתי לחיוב מעדותה הרהוטה, הבהירה והעקבית של הנתבעת והיא מהימנה עלי.

בנוסף, עדות הנתבעת נתמכת בתמונות הנזק המעידות על שריטה ארוכה ומתמשכת אשר עולה בקנה אחד עם גרסת הנתבעת ולא על פגיעה מעיכה בלבד אשר היתה תומכת בגרסתו של התובע.

באשר לעדות סוכן הביטוח, גם הנתבעת 1 עצמה טענה כי קודם לאירוע התאונה יצאה מחניה ורק לאחר מכן כאשר נסעה ישר בכביש ארעה התאונה, כך שעדות הסוכן אינה סותרת לחלוטין גרסתה.

8. ברם, סבורה אני כי גם אם נקבל את גרסת הנתבעת לאופן קרות התאונה הרי שיש להטיל עליה אחריות.

הואל והתאונה ארעה בעת שהתובע ביצע עקיפה של רכבה של הנתבעת 1, היה על הנתבעת 1 לשים לב וליתן לתובע להשלים את העקיפה גם אם לא נעשתה כדין, בפרט כאשר התאונה ארעה בחלקו האחורי של רכב התובע. קרי, התובע כבר עמד לסיים את ביצוע העקיפה.

9. יחד עם זאת, אני סבורה שלתובע "אשם תורם" לקרות התאונה. התובע, כך עפ"י גרסת הנתבעת 1, נסע מאחורי הנתבעת 1 והחליט לעוקפה. היה על התובע לבצע העקיפה בצורה זהירה או להימנע מלעשותה כליל ולנסוע באיטיות לאחר הנתבעת 1. משלא עשה כן הרי הוא אחראי לקרות התאונה.

משכך, מצאתי לנכון לייחס לתובע "אשם תורם" של 60% לקרות הנזק.

10. התביעה מתקבלת בחלקה - הנני מורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 7,345₪ (המהווים 40% ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ביום 23.10.12 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.