רחמים נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.התובע נפגע בעבודה ביום 21.6.10, שעה שדלת הזזה פגעה בו בחוזקה. הצדדים הגיעו להסכמה לפיה ימונה מומחה לגבי הפגיעה בכתף ובזרוע ימין, אך נותרו חלוקים לגבי טענות התובע בדבר פגיעה בצואר עקב אותה תאונה.

2.לטענת התובע, יש לקבל את התיאור המופיע בתצהירו (סעיף 3 לתצהיר), לפיו שעה שהתובע עבר דרך הדלת, זו נפתחה וצנחה במהירות וכתוצאה מכך התובע נמחץ על ידי הדלת, נלכד בין הדלת למשקוף כך שלא יכול היה להיחלץ ממנה. על כן התובע משך את עצמו פנימה תוך כדי טלטול ראשו בעוצמה ובסיבוב, תוך ביצוע תנועת סיבוב חדה של הראש ושל הצוואר (שמאלה).

3.לטענת הנתבע, לא הובאה כל ראיה לכך שהיתה בעיה בדלת ואף התובע העיד שהדלת לא נתקעה ולא היתה בעיה להזיזה. יש לדחות את גרסת התובע שנלכד בדלת, מאחר שהתובע לא הסביר מדוע לא יכול היה להזיז חזרה את הדלת אחרי שפגעה זו. למעשה, הדלת פגעה בתובע ולא מעבר לכך. הנתבע הפנה לכך שמדובר בדלת לא גדולה וגם המשקולת אינה גדולה או כבדה במיוחד. הנתבע אף הפנה לרישומים השונים בהם לא מוזכרת פגיעה בצואר.

4.כאמור לעיל, אין חולק כי ביום 21.6.10, התובע נפגע בכתף ובזרוע, שעה שדלת הזזה דרכה עבר פגעה בו. מדובר בדלת הזזה שמאן דהוא בעבודה חיבר לה מנגנון של גלגלת ומשקולת מחוברת מהצד, מה שגרם לכך שלאחר פתיחת הדלת הצידה, היא חזרה למקומה במהירות.

כאמור, השאלה שבמחלוקת היא אם יש לקבל את גרסתו של התובע, לפיה תוך כדי הפגיעה מהדלת, הוא נלכד בפתח כאשר הדלת עוצרת ממנו לעבור דרך הפתח ועל מנת להיחלץ ממנו, ומשכך הוא נאלץ להזיז את ראשו וצוארו הצידה בתנועה סיבובית חדה שמאלה.

5.לאחר שעיינתי בכלל התיעוד, אני סבורה שיש לדחות את גרסתו העובדתית של התובע לגבי הפגיעה בכתף. להלן הנימוקים למסקנה זו:

נושא הפגיעה בכתף נזכר לראשונה רק לאחר התביעה לבית הדין. למעשה, המנגנון המתואר על ידי התובע בתצהירו נזכר לראשונה בחוות דעתו של ד"ר נחשון קנולר מיום 7.9.11, כשנה ורבע לאחר הפגיעה בעבודה. אמנם בתיעוד הרפואי ישנו רישום של תלונות על כאבים בצואר (למשל מהתאריכים 18.8.10, 17.9.10, 16.12.10), אך אין תיאור של פגיעה צוארית כלשהי – ישירה או עקיפה, בעבודה או בנסיבות אחרות. גם בטופס התביעה לדמי פגיעה או במסמכי התאונה במקום העבודה, אין כל אזכור לכך שהתובע "נלכד" בדלת או שביצע תנועה חריגה כלשהי עם הראש או הצוואר.

בנוסף, תיאורו של התובע לפיו הוא נלכד בין הדלת למשקוף כך שלא יכול היה להיחלץ ממנה, אינו מתיישב עם צילומי הדלת והמנגנון שחובר לה. על פי התמונות (נ/1 ונ/2), מדובר בדלת הזזה סטנדרטית מעץ/ דיקט ("דלת קבלנים"), שחוברה לה משקולת לא גדולה במיוחד. ספק בעיני אם דלת מעין זו, שמשקלה אינו רב (גם לאחר שחוברה לה משקולת לא גדולה), יכולה להביא לתוצאה לפיה אדם נלכד בין הדלת ובין המשקוף. אני סבורה שבעניין זה יש בתיאורי התובע מידה של הפרזה. ואכן גם על פי עדותו של התובע, לאחר הפגיעה מהדלת "היא השתחררה, ואז היה אפשר לפתוח ולסגור אותה." (עמוד 6 לפרוטוקול, שורה 9).

בשים לב לכך שמלבד עדותו של התובע, אין כל ראיה נוספת, ולא בבחינת דבר מה לחיזוק גרסתו בנושא הצוואר, אני סבורה שהתובע לא הוכיח את טענותיו בנושא זה.

6.סוף דבר – טענות התובע לגבי פגיעה בצוואר עקב האירוע מיום 21.6.10 נדחות.

החלטה על מינוי מומחה תנתן בנפרד ועותק ממנה ישלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אב תשע"ג, (30 יולי 2013), בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: